מרצים כותבים: תקשורת ופוליטיקה- הגזמה לא הגיונית? מאת: פרופ' סאם ליימן ווילציג

תקשורת ופוליטיקה: הגזמה לא הגיונית?

פרופ׳ שמואל (סאם) ליימן-ווילציג

כמרצה וחוקר בתחומי מדעי המדינה ובתקשורת, ייתכן ששאלת פוסט זה תיחשב מוזרה – או אולי שלא.

נניח לרגע שמגיע אלינו מפלנטה אחרת חייזר שאינו יודע כלום על כדור הארץ ובני אדם המאכלסים אותו – אולם יש לו מכשיר המאפשר לו להביןאת שפותהאנושות. מרחוק הוא קורא את העיתונים שלנו וצופה בתכניות חדשות למיניהן ברחבי העולם. ואז, אחרי שנדמה לו שמבין משהו מהחיים של האנושות, הוא מסתובב לו (בסתר) במדינות שונות ויוצא מכל זה מבולבל. וכל זאת מדוע?

בעיתונות ובחדשות המשודרות, לפחות 50% (ויותר) מהזמן והשטח מוקדשים למה שבני אדם קוראים ״פוליטיקה״ (חקיקה, בחירות, יחסים בינלאומיים וכו׳) – אולם, הלכה למעשה בני אדם אינם משתתפים פעילים בעולם תוכן זה ויותר מכך, קורים כל כך הרבה דברים חשובים אחרים בחיים שלהם, בתחומים רחוקים מ״פוליטיקה״, שלא ברור מדוע כל הדגש באמצעי התקשורת על תחום זה בלבד.

אז בואו נתנתק לרגע מהקיים והמוכר ונשאל את עצמינו: האם אכן כל העיסוק בפוליטיקה אינו מוגזם? ואם כן, מדוע בכל זאת כולם בכל מקום ״מגזימים״?

לדעתי, אכן יש הגזמה גדולה בעיסוק הרחב בפוליטיקה – אם השיקול המרכזי בפרסום חדשות הינו ״השפעה״ על חיינו. הנה רשימה קצרה ביותר, רחוק מלהיות שלמה, של תחומי חיים אחרים אשר משפיעים עלינו לא פחות (ולעתים הרבה יותר) מהפוליטיקה:

ננו-טכנולוגיה, שתשנה את עולם הרפואה והתעשייה.

בינה מלאכותית, שמשנֶה ותשנה טוטאלית את עולם התעסוקה, הרפואה, התכנון וכו׳.

הנדסה גנטית, שתשנה אף היא ללא היכר את עולם הרפואה, החקלאות ועוד.

מדיה חדשים (אין צורך להסביר את ההשפעה האדירה בתחום זה).

ואלה ה״חידושים״. גם בתחומים ה״מסורתיים״ קורים דברים (לטוב ולרע) אשר השפעתם עלינו מכרעת: חינוך, בריאות, דיור וכו׳. שלא לדבר על תחומים אשר אינם משפיעים בגדול, אולם עדיין חלק אינטגראלי של חיינו: אומנות, תיירות, ספורט (בסדר: זה דווקא כן מקבל סיקור ״הולם״ – אולי יותר מדי...) וכן הלאה.

אז מדוע ״פוליטיקה״ מככבת בחדשות? כי השיקול המרכזי בפרסום חדשות אינו ״השפעה״ אלא ״דרמה״, ״מיידיות״ו״זכות ראשונים״.

דרמה: בני אדם אוהבים ״סיפורים״ וככל שהסיפור ״עסיסי״ יותר, כך מושך יותר. עולם הפוליטיקה, עם ריבוי היצרים העזים, שופע בסיפורים יום-יומיים. מי צריך תכניות דרמה בטלוויזיה, כשהמציאות מספקת כל מה שהציבור יכול לחלום עליו? מאידך, מדע, טכנולוגיה וכו׳ עובדים לרוב מאחורי הקלעים, בד״כ בצורה מנומסת יחסית. ״משעמם״...

מיידיות: רוב בני אדם שקועים בהווה ואינם מסוגלים (או רוצים) לחשוב על הטווח הרחוק. חלק גדול מהפיתוחים, ההמצאות, הגילויים ו״סתם״ תהליכים חדשניים ומשפיעים, עושים זאת בעצלתיים: קשה לדעת מתי הדבר באמת יתבשל וייגע בנו אישית. אז נחכה עד שהתמונה מתבהרת ואז כתבה אחת או שתיים יספיקו.

זכות ראשונים: בתחילת הדרך של העיתונות (לפני מאות שנים), המלכים שלטו בתקשורת (בין במישרין ובמיוחד בעקיפין תוך צנזורה וכו׳) – מה גם שבחברה בכללותה לא היה הרבה ״חדש״ שהתרחש. כתוצאה, נוצרה ״תרבות ומסורת״ של המשוואה: חדשות = פוליטיקה. ומאז ועד היום, מסורת זו מחזיקה מעמד, על אף שאותם שליטים דאז התחלפו בסוגים שונים של מושלים. לכך קוראים בעולם מדעי החברה: Path Dependence (תופעה מעניינת ביותר למי שמעוניין להרחיב את השכלתו בתחומי חיים שונים).

ועכשיו: נניח שעורכי התקשורת יקראו את הפוסט הנוכחי וישתכנעו. האם ישנו כיוון? לא ולא, שהרי ה״בעיה״ אינה רק אצלם– גם הציבור הרחב (קרי, כולנו) מורגלים לצרוך פוליטיקה בצימאון. החייזר פשוט לא יבין...