מרצים כותבים: למידה הפוכה. מאת ד"ר שרון חליבה אמיר

התנסות אישית בקורס בלמידה הפוכה  או הדרך ללמידה עצמאית – פרספקטיבות משלימות של מרצה וסטודנטים

מאת: ד"ר שרון חליבה אמיר

                                     

מרצה:

בשנה שעברה נתבקשתי לפתח קורס בחירה חדש לבית הספר לתקשורת. כשחשבתי במה ארצה לעסוק בקורס נזכרתי בסטודנטים שתמיד מבקשים לדעת עוד במגוון סוגיות הנוגעות בתפר שבין חברה וטכנולוגיה שמפאת קוצר הזמן איננו נכנסים לעומקן בקורסי החובה הגדושים גם כך. החלטתי למקד את הקורס במושגים ובקונספציות שמשמעותם השתנתה בעידן הדיגיטלי החל ממושג הפרטיות, דרך הלבירינט שבו נמצא האזרח בין המדינה לתאגידי הענק ועד לעיתונות המשנה פניה ולעיתונאים הנדרשים להמציא עצמם מחדש. קראתי לקורס "מחשב מסלול מחדש" עם רמיזה ברורה לווייז אבל גם במשמעות הרגילה של אנשים המבחינים כי הדרך הישנה בה הלכו השתנתה והגיעה למבוי סתום. החומר טמן בחובו גם הבטחה לפורמט לימוד מסוג אחר. מעניין, חדשני אך לא פחות מאתגר עבור המרצה והסטודנטים גם יחד....החלטתי ללמד בפורמט כיתה הפוכה.  כיתה הפוכה Flipped Classroom   משמעותה היפוך סדר הלמידה. המורה / המרצה אינו עומד בכיתה ומרצה בפני התלמידים / הסטודנטים ...הקניית הידע הראשוני נעשית לפני הלמידה העצמאית של הסטודנטים המתבצעת בכיתה במהלך השיעור בהנחיית המרצה ובסיועו.

לצורך הכנת הקורס קיבלתי כמה החלטות אופרטיביות:

1.      מיקוד במספר נושאים מצומצם שיאפשר שיחה ולמידה עמוקה בכל אחד מהנושאים

2.      שימוש בסרטי תעודה באורך מלא ובחומרי הוראה ייחודיים

3.      שימוש בפלטפורמה מקוונת במהלך השיעורים הפרונטליים: דוטסטורמינג –  https://dotstorming.com   פלטפורמת סיעור מוחות המשמשת גם להוראה ומאפשרת שיתוף תכנים, צ'אט בזמן אמת והזמנת סטודנטים להתחבר ללוחות נושאיים כך שיוכלו להגיב, להעיר ולנקד כל פריט מידע. עבור כל נושא יצרתי לוח ייעודי.

ידעתי שאני לוקחת סיכון שהסטודנטים לא יתחברו לפורמט אך קיוויתי לטוב. את הסמסטר התחלתי בחשש מפני הלא נודע, זה היה ניסוי חומרים בזמן אמת.

לכל נושא הוקצו מספר שיעורים. את העיסוק בכל נושא התחלנו בצפייה משותפת בסרט באורך מלא, דבר שאינו מתאפשר בקורס רגיל. בשיעור העוקב היינו מדברים על הסרט ואז למהלך מספר שיעורים עוקבים הסטודנטים היו מקבלים את רוב זמן השיעור על מנת לעיין בחומרים שהעליתי להם ללוח, להגיב עליהם ולהוסיף כרטיסים חדשים משלהם. על מסך הברקו  מוקרן במקביל הלוח הספציפי. השיעורים מתנהלים באווירה אחרת, רגועה יותר, אווירה של שיחה ושיתוף. עבודת המרצה אינה פחותה, בדיוק להיפך – הוא צריך לשחות בחומר ובד בבד להיות מוכן ומזומן לקבל את רעיונות הסטודנטים. אבל גם הסטודנטים נדרשים למאמץ אקטיבי, הם לא באים לשיעור לקלוט מידע אלא מחפשים חומרים בעצמם ועם חבריהם....  

פורמט כזה יוצר מספר אילוצים:

1.      הגבלת מספר הסטודנטים בקורס כך שיתאפשר שיח פתוח ואישי והיכרות עם כל הסטודנטים

2.      פתיחתו רק בפני תלמידי שנים מתקדמות שכבר עברו את קורסי המבואות

3.      השילוב בין כיתה הפוכה לנושאים לגביהם יש יותר שאלות מתשובות מחייב גם מטלות ייחודיות. כך לדוגמה - בחינה אינה פורמט מתאים; ..אין חומר בסיסי שניתן לבחון עליו.... זהו קורס המחייב משימות רפלקטיביות של מחשבה והתבוננות מעמיקה. אני בחרתי לתת לסטודנטים שלי מבחן בית ויצירת לוח דוטסטורמינג אישי להם הנוגע בזווית ספציפית של אחד הנושאים שעסקנו בהם. מגוון הנושאים המדהים שהסטודנטים עסקו בהם מעיד על פתיחות המחשבה ועל הלמידה המעמיקה.

למדתי מהסטודנטים שלי ויחד עמם על סוגיות הנוגעות לחיינו כאינדיבידואלים וכחברה בעידן הדיגיטלי. עם תום הקורס אני מרגישה שהיום גם אני יודעת הרבה יותר.... החוויה הייתה מעשירה ומרתקת. מבחינתי הניסוי הצליח בגדול J

סטודנטים:

בשנה הראשונה לתואר, כשרק הגענו לאוניברסיטה, פרופ' סם ליימן-ווילציג שיתף אותנו בשיחת פתיחה כי המטרה של התואר היא לפתח לנו את החשיבה, "להשחיז את מוחינו" (אלו היו המילים הספציפיות שלו), ולא רק לגרום לנו להצליח לשנן ולזכור חומר בעל-פה.

והנה, עם סילבוס קצת אחר, מטלות מיוחדות ומבחן שדורש יצירתיות, התנסחות ויכולות חשיבה חדשניות - הופיע הקורס 'מחשב מסלול מחדש'. בשונה מקורסים אחרים באקדמיה, הקורס 'מחשב מסלול מחדש' התנהל הן בכיתה והן באתר שנקרא "DotStorming", בו שיתפנו כתבות, סרטונים, תמונות וחומר אינטרנטי נוסף בנושאים הנוגעים לחדשנות, לעידן הדיגיטלי, לפיתוחים טכנולוגיים וכיצד אלו משפיעים על עיתונאים ועל אזרחים בישראל ובעולם. 

הקורס עסק בנושאים מגוונים, מה שנתן לכל אחד מאיתנו את ההזדמנות להתחבר אליו מזוויות שונות. המטלה הסופית בקורס הייתה לבחור נושא שמתקשר לעולמות התוכן בהם נגענו, לפתוח לוח באתר DotStorming, ולהעלות אליו תוכן: כתבות, מאמרים, סרטונים ועוד בנושא הנבחר. הגמישות בבחירת הנושא דרשה מאיתנו להיות יצירתיים והנגישות ללוחות של שאר הסטודנטים נתנה לנו את האפשרות ללמוד אודות נושאים מרתקים שאני באופן אישי לא התעמקתי בהם בעבר: קידום תוכן בעידן הביג דאטה, רובוטיקה והגיל השלישי, הזכות לפרטיות בפן הרפואי, ועוד.

המבחן, בשונה ממבחנים אחרים באקדמיה, היה מבחן בית שלא דרש מאיתנו לשנן חומר בעל-פה ולשפוך את כל מה שאנחנו זוכרים בתשובה קצרצרה, אלא הוביל אותנו לחשיבה מסתעפת, יצירתית וחדשנות: המענה על התשובה כלל יותר שאלות ותהיות מאשר עובדות ונתונים חד-משמעיים. התשובות נכתבו בזיקה לחומר שלמדנו בקורס והישענות על מקורות, אך השאלות יכלו לקחת כל אחד מאיתנו לכיוון אחר והתשובות מדגישות בעיקר את אופן החשיבה שלנו ולאו דווקא פתרון מדויק.

לדעתי,  תוכן ואופי הקורס בכללותו מותאם ונכון יותר לימינו, קומניקטיבי ומיידי. הרלוונטיות של אופי העברת תכנים בתחום האקדמי תקשורתי - חשובה ביותר. 

סטודנטים כותבים: האביב הערבי עצר בסוריה. מאת : כרים פואז

סטודנטים כותבים: האביב הערבי עצר בסוריה. מאת : כרים פואז

                                   האביב הערבי עצר בסוריה

מאת: כרים פואז*

בחרתי לחבר בין שני מושגים דומים שלכל  אחד  מהם ייחודיות ומאפיינים משל עצמו. 

בקרוב נציין בישראל את חג הפסח, הקרוי גם חג האביב או חג החירות.  אלא שאותו חג שמעלה על נס את היציאה מעבדות לחירות, עם משמעות קצת אחרת, מתעכב כבר 7 שנים אצל השכנים שלנו. אצלהם המאבק לחירות עצר בתחנה, והוא תקוע מבלי לנוע.

למה הכוונה? השנה נציין שבע שנים למשבר אצל שכנינו מסוריה. יותר נכון לקרוא לסיטואציה הזאת 'מלחמת אזרחים ממשבר'. ומדוע? כי מאז פרצו המאורעות חולמים האזרחים הסורים להיות חופשיים, מחכים לרגע שבו יתרחש אצלם שינוי בנוסח 'אביב העמים', ממתינים בקוצר רוח לחגוג ולציין את חירותם.

אלא שבסוריה אין חירות ולמאבק העממי על החירות יש מחיר כבד.

כשמתייחסים לשינויים שחלו בעולם הערבי בעשור האחרון חייבים להתחיל בתוניסיה, במחוז סיידי בוזייד. שם פעל ועבד סוחר ירקות מקומי בשם מוחמד בועזיזי. אותו סוחר החליט למחות כנגד האלימות והשחיתות של אנשי המשטרה המקומית, שבחרו להתנכל לעסקיו.

יום אחד, הגיע מוחמד לכיכר העיר ושרף את עצמו אל מול ההמונים. המעשה האמיץ הוביל למותו אך למעשה הצליח בעקבותיו לתפוס את דעת הקהל ולסחוף אחריו את ההמונים. כך החלו שורת אירועי 'האביב הערבי' במזרח התיכון.

מי היה מאמין שיום אחד, עגלת ירקות פשוטה, שעלותה לכל היותר 150 דינר, תגרום למשטרים במזרח התיכון ליפול כמו מגדל דומינו. משטרים כמו תוניס שבהן שלטו השליטים הדיקטטוריים בעמם באלימות רבה.

בעקבות מעשיו של הסוחר מתוניס יצאו ההמונים למחות ולהפגין נגד השליטים הדיקטטורים בעולם הערבי. רוח של מאבק על זכויות ושל דמוקרטיה סחפה את העולם. ולראשונה גם במשטרים שבהם הורגלו האזרחים לדרך אכזרית של דיכוי, עוני, אינפלציה ובתי כלא. משטרים שבהם חירות ההמונים נגזלה למשך שנים רבות.

המחאות שפרצו בתוניסיה הובילו לנפילת משטרו של  זינאלדין אלעאבדין ששלט שם, אך לא עצרו רק שם. הם הגיעו למצרים, לוב, תימן ובחריין. אך נעצרו בסוריה.

בעוד שבשאר המדינות המשטרים נפלו, בסוריה החליט אסד, כשליט המדינה, להילחם עד זוב דם ולא לוותר על השלטון, בגיבוי רוסי.

אני עוקב הרבה אחרי החדשות במזרח התיכון, ואין ספק כי הסיפור הסורי מיוחד ושונה. ראשית מדובר במדינה מיוחדת הכוללת 21 מיליון תושבים עם מגוון גדול של עדות ודתות:  

74% מתוכם מוסלמים סונים  

10% עלויים, עדה שיצאה מתוך העדה השיעית, אליה משתייך הנשיא הסורי- אסד. 

10 % נוצרים  

6 % דרוזים ואסמעילים 

  

המשבר הסורי התחיל ב11/3/2011 בעיר הדרומית דרעא .. עיר סונית גדולה. המהמות התפשטו 

כמעט  בכל רחבי סוריה  ובמיוחד במחוזות הסוניים.

כאמור,המשטר לא התפשר עם המפגינים. אנשי המשטר הגיבו להפגנות באש והרגו מאות מהאזרחיים. גם כשהמהומות הלכו והתעצמו, המשטר לא נרתע והמשיך לטבוח באנשים ולהרגם.   

המשוואה שנוצרה הייתה אזרחים תמימים נגד אנשי משטר חמושים, עד שנאלצו רבים להתחמש ולהגן על עצמם מפני הכוחנות והאכזריות של המשטר שלא האמין בשום פתרון חוץ מרצח עם  ודם. 

האביב הערבי בסוריה הפך למלחמה של ממש. 

המשטר הגיב בהפצצות חסרות רסן לעבר הערים והכפרים בלי אבחנה. מאות נהרגו אלפים ברחו  

ההתקוממות עברה שלבים של הקצנה בשלבים מסויימים .. והרבה ארגוני טרור הצליחו לכנס לזירה הסורית .. בני בריתו של המשטר האיראני, חזבאללה ורוסיה, אף הצטרפו בשלב מסויים למערכה, בניסיון לנצל את המלחמה על מנת לחולל שינוי דמוגרפי בסוריה. כך למשל,  אוכלוסיות סוניות שהיו רוב גדול בהרבה מקומות בסוריה בכוח והוחלפו על ידי מיליציות שיעיות עם משפחותיהם.  

לסיכום, ממש מעבר לגבול שלנו מתרחשת מלחמה מחרידה, שטרם הגיעה לפתרון. די להסתכל בתמונות שמגיעות משם כדי להבין את גודל הזוועה- תינוקות הרוגים, אלמנות צועקות, זקנים בוכים, אנשים תקועים תחת בניינים הרוסים, תמונות פליטים והרבה דם.

המחיר הוא כחצי מיליון הרוגים ו12 מיליון פליטים, מספרים שקשה לתפוס.

ועדיין, למרות שחירות היא בעלת מחיר, עלינו להעריך את החירות שיש לנו. כי הסיפור הסורי מלמד שחירות איננה מובנת מאליה, ושווה להילחם עליה.  העם הסורי במעשיו מחזק את המשפט "חירות היא רק מילה נרדפת למשפט אין לך מה להפסיד"  

*המחבר הנו  סטודנט לתואר שני בתקשורת פוליטית באוניברסיטת בר אילן

סטודנטים כותבים:השתתפות אזרחית בדפי הפייסבוק של חברי כנסת ישראליים מאת: מוריה זלצר וולשטין

השתתפות אזרחית בדפי הפייסבוק של חברי כנסת ישראליים  

מאת: מוריה זלצר וולשטין*




                                 

דוח מחקר

המחקר עוסק במהות הקשר בין הציבור לנציגיו בפייסבוק ומנקודת מבטם של האזרחים. בשנים האחרונות, ישנה ציפייה שהאינטרנט וערוצי המדיה החברתית בכלל והפייסבוק בפרט, ישמשו פלטפורמה והזדמנות לתקשורת ישירה וליצירת דיאלוג בין הציבור לנבחריו. וזאת למה? המדיה החברתית נוחה וידידותית לשימוש ולהעברת מסרים כגון: תגובות, עמדות, תלונות, תמיכה או ביקורת והכל ללא סינון, בזמן אמת ובאופן מהיר וישיר.[ישראל היא מן המדינות המובילות בעולם באחוזי השימוש של האוכלוסייה בפייסבוק ובזמן שהקדישו הגולשים לפעילות בו (בזק, 2016), 59% מהאוכלוסייה בישראל. כתוצאה מכך הפך הפייסבוק בישראל, לפלטפורמה הדומיננטית גם בקשר שבין הציבור לנבחריו]

אם כך מיהו קהל המגיבים הפוליטים בפייסבוק של חברי כנסת בישראל? והאמנם מתקיים דיאלוג אמיתי בעיניהם כלומר אם פעילותם נחשבת לפעילות פוליטית?

המחקר מתמקד באינטראקציה הפוליטית בין מגיבים לפוליטיקאים, מצדם של המגיבים ונבחנו שלוש שאלות מחקר: מה הוא הפרופיל של המגיבים הפעילים ביותר בדפי הפייסבוק של חברי כנסת בישראל.מה הם מניעיהם העיקריים להשתתפות פוליטית דווקא במדיה החברתית ומה המשמעות, הלכה למעשה, של השתתפות פוליטית בפייסבוק?

המחקר התבסס על שילוב מתודולוגיות ועשה שימוש בכלי של ראיונות מקוונים, המשלבים שאלות פתוחות וסגורות.

המחקר בחן תמונת מצב הכוללת את השימוש של 30 מגיבים פוליטיים, מהפעילים ביותר, בדפי הפייסבוק של חברי כנסת בישראל (במהלך תקופת המחקר: מרץ 2015 – מרץ 2016), על ידי שרטוט הפרופיל שלהם, הכרת התנהלותם ופעילותם הפוליטית בדפי הפייסבוק, הבנת מניעיהם לפעילות דווקא במדיה החברתית, ולבסוף, הצגת התמות שעלו מן הראיונות המקוונים.

כלי המחקר בהם נעשה שימוש לטובת המחקר: נטוויז - Netvizz- אפליקציית פייסבוק המאפשרת לקבל נתונים כמותיים אודות פעילויות שונות על גבי פלטפורמת פייסבוק, במיוחד מקבוצות ודפים ולצורכי מחקר.

ראיונות חצי מובנים שנערכו באמצעות הסקייפ וגם ראיונות טלפוניים בהתבסס על מחקרים שהשתמשו במתודולוגיה דומה של ראיונות באמצעות טכנולוגיה דיגיטאלית .

תקופת המחקר: מרץ 2015 – מרץ 2016: השנה הראשונה לאחר הבחירות לכנסת ה – 20. תקופה זו נבחרה על מנת לבחון את הקשר בין הפוליטיקאים לציבור, שלא במהלך קמפיין בחירות אלא במהלך הכהונה. זאת מאחר ובתקופת הבחירות מתקיים קמפיין אינטנסיבי המתבצע גם באמצעות דפי הפייסבוק של חברי הכנסת חשוב להבין כי עשרות רשומות, המכונות "פוסטים", מועלות מידי חודש ע"י חברי הכנסת לקהל העוקבים, ואלפי תגובות מוצגות בדפי הפייסבוק של חברי הכנסת, בהתאמה. חברי כנסת בארץ מבינים כי יצירת דיאלוג ברשת, חשובה גם במהלך קמפיין הבחירות וגם בתקופה שלאחריהן. בדיקה מקדמית שערכתי, באמצעות אפליקציית Netvizz, העלתה כי היקף הפעילות בדפי הפייסבוק של נבחרי ציבור מכפיל את עצמו בתקופת הבחירות. בעוד שבתקופה שאינה תקופת בחירות, חברי הכנסת מעלים פוסטים בודדים בחודש, הרי שבמהלך קמפיין הבחירות גדל קצב העלאת הפוסטים לכדי עשרות פוסטים בחודש (חלבה – עמיר, 2011; מנתוני פייסבוק ל 2015 בתוכנת Netvizz). לפיכך בחרתי לנטרל את 'תקופת הבחירות' ולבדוק את המניעים 'הטהורים' של הקהל, בתקופת כהונת חברי הכנסת.

אוכלוסיית המחקר נבחרה באמצעות דגימה מכוונת של 30 המגיבים, הפעילים ביותר בדפי הפייסבוק של חברי הכנסת הפעילים ביותר. 3 מגיבים לכל דף של עשרת חברי הכנסת, שאותרו כבעלי הדפים הפעילים ביותר בפייסבוק. במחקר זה, בחרתי במכוון, לדגום את המגיבים הראשיים בדפי פייסבוק של חברי כנסת, על אף שברור כי קבוצה זו אינה ייצוגית באופן מלא לקטגוריה של מגיבים פוליטית אינטרנטית.

פעילות הקהל ברשת חברתית.

בשונה מפרסום רגיל (עיתון/ טלוויזיה/ שלטי חוצות), שם הצופים הם פאסיביים ואינם יכולים לקחת חלק פעיל, המדיה החברתית מאפשרים שיתוף ודיאלוג, ולכן אני חוקרת דווקא את מחוללי הדיאלוג, את המגיבים הפעילים ביותר. העוקבים הפאסיביים, שאינם מגיבים כלל, חשובים לפוליטיקאי, אך אינם תורמים לייחודיותה של הרשת החברתית בהשוואה לפרסום רגיל. מכיוון שאני מעוניינת במגיבים ולא בעוקבים הפאסיביים, אני בוחרת לדגום את המגיבים הבולטים וללמוד באמצעותם על אוכלוסיית המגיבים כולה.

אז מי הוא קהל המגיבים הפוליטים בפייסבוק של חברי הכנסת?

ממצאי הפרופיל הדמוגרפי, שעולה מניתוח הנתונים שהוצגו, מעיד כי המגיבים הפוליטיים בדפי הפייסבוק של חברי כנסת בישראל הינם ברובם, גברים, בגילאי 60-30, לא מבוגרים צעירים (18-25 young adults) אך גם לא פנסיונרים. בעלי השכלה תיכונית ותואר ראשון, רובם עובדים, ולמרות חוסר זמן, טורחים להיות פעילים פוליטית. המגיבים, ברובם אינם דתיים; חלקם מסורתיים ואף טענו שלגורם הדת אין קשר בפעילותם בדפי הפייסבוק של חברי הכנסת. מבחינת אישיות, ועל פי מה שהוגדר במחקר זה, נמצא שרוב המגיבים בעלי ביטחון עצמי גבוה, אוהבים לשתף ומחפשים חוויות חדשות. בהיבט של השקפה פוליטית, נמצא כי להשקפה הפוליטית אין השפעה על מידת הפעילות הפוליטית של המגיבים בפייסבוק. בנוסף, מצאתי כי התפלגות המגיבים, מבחינת השקפה דתית ופוליטית, תואמת בקרוב את ההתפלגות באוכלוסייה (ועדת הבחירות המרכזית; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015).

מה מניע אותם לפעילות פוליטית דווקא בפייסבוק??

נמצא שרוב המגיבים, בפייסבוק של חברי הכנסת, מודעים לעובדת היותם משתתפים פוליטיים, והמניעים המובילים אותם לפעילות פוליטית בפייסבוק של חברי כנסת בישראל נובעים מתוך 'מניעים פנימיים' כגון 'ערכיות' ו'רצון להשפיע'.

בנוסף נמצא כי פעילותם של המגיבים, בדפי הפייסבוק של חברי כנסת בישראל, נחשבת לצורה משלימה והולמת למעורבות פוליטית בעולם האמיתי.מחקר זה מעלה כי באמצעות אינטראקציה הדדית בפייסבוק, ניתן אף ליישם מעורבות אזרחית הלכה למעשה. פעילות המגיבים בפייסבוק נתפשת בעיניהם כפעילות פוליטית לכל דבר ועניין, כהזדמנות ישירה לשיח עם נציגי הציבור וככלי אמתי לקידום הדמוקרטיה. זאת ועוד, מן הממצאים ניתן להסיק כי פלטפורמת הפייסבוק והפעילות הפוליטית המקוונת במדיה החברתית, מהווים זירה נוספת לפעילות פוליטית משמעותית.

אם נסכם את הממצאים לעיל, בניגוד לטענות הגורסות חדשות לבקרים בספרות, המגדירות השתתפות פוליטית בפייסבוק כהשתתפות אגבית, סוג של סלקטיביזם (Slacktivism) נמצא, כי מדובר בפעילות שנעשית מתוך מחשבה ורצינות ולא כבדרך אגב.

מצאתי גם שרוב המגיבים בפייסבוק של חברי הכנסת מודעים לעובדת היותם משתתפים פוליטיים, ותגובותיהם בדף הפייסבוק של חבר כנסת, הבעת עמדה תוך חשיפת דעותיהם הפוליטיות האישיות בפומבי נעשות באופן מודע לחלוטין, והם מעוניינים להיות מעורבים מבחינה פוליטית לכל דבר.

אם נתייחס לשני פרמטרים נוספים שנבדקו בפרופיל המגיבים, השקפה דתית והשקפה פוליטית, נמצא כי המגיבים ברובם אינם דתיים, חלקם מסורתיים ואף טענו שלגורם הדת אין קשר בפעילותם בדפי הפייסבוק של חברי כנסת. מבחינה פוליטית נמצא כי להשקפה הפוליטית אין השפעה על מידת הפעילות הפוליטית של המגיבים בפייסבוק.

בנוסף מצאתי כי התפלגות המגיבים מבחינת השקפה דתית ופוליטית תואמת בקרוב את ההתפלגות באוכלוסייה (ועדת הבחירות המרכזית; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015).גם מממצאים אלו עולה כי המגיבים בדפי הפייסבוק של חברי כנסת מעוניינים להיות מעורבים פוליטית נטו, ללא קשר להשקפתם הדתית ו/הפוליטית ומחזקים את מסקנת המחקר ה עונות על שלוש שאלות המחקר.

נמצא כי פעילות המגיבים בדפי הפייסבוק של חברי הכנסת הינה פעילות פוליטית משמעותית. הפייסבוק משמש כזירה נוספת לפעילות פוליטית, ומושך אליו פעילים פוליטיים ותיקים מזירות אחרות, ובנוסף, מרחיב את מעגל המשתתפים בפעילות הפוליטית בכך שמביא אזרחים, שלא היו פעילים בזירות אחרות, לפעילות פוליטית. יחד עם זאת, נראה כי הפייסבוק לא מצליח לפרוץ את גבולות המאפיינים של הפעילים הפוליטיים הוותיקים והפעילים בזירה זו דומים במאפייניהם לפעילים הפוליטיים בזירה המסורתית (אופליין).

*המחברת סיימה תואר שני   בתקשורת דיגיטלית,  בבית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן

ניתן לקרא את המחקר המלא בספריית אוניברסיטת בר אילן.

סטודנטים כותבים: ה- אני בהתבודדות של ר' נחמן. מאת: מעיין כהן

ה-אני בהתבודדות של ר' נחמן

מאת: מעיין כהן*

                       

התגוררתי עד לפני חודשיים בתל אביב. אף עין לא פוסחת על הפסיפס האנושי הרחב שחי שם, אנשים דתיים, מסורתיים וחילונים חיים זה לצד זה במטרופולין גדוש רעש והיסח הדעת.כמי שהתגוררה בתוך המציאות הזו, עלתה בי תהייה-היכן כל אחד לוקח את האני העצמי שלו, החשוף ומקשיב לו באמת? האם הוא מצליח לבודד אותו ולהאזין לו?
בעבודה הזו אני מנסה להתחקות אחר נושא ההתבודדות ממבט אישי שלי. מתוך המקום האמתי שלי, דרך ההבחנה בחסידות ברסלב שפיתחה את ההתבודדות לכדי אומנות של ממש והפכה אותה לדבר החשוב ביותר בעבודת ה'.
כמה פעמים במשך חיינו מצאנו את עצמנו לבד, ממש לבד, אני, עצמי וגפי? כשבאמת מצאתי את עצמי בעולם שקט, ללא הסמארטפון ביד? על מה חשבתי כשהייתי לבד? כשזה קרה, עלו אצלי חוויות מהיום יום, רגשות צפו ומילאו אותי. נושאים שקראתי והעסיקו את דעתי, אנשים הקרובים לי והרחוקים אף הם ואחר כך המחשבות העמוקות יותר על מהות החיים התעוררו אצלי.
רובם הגדול של בני האדם אינם אוהבים את מציאות הבדידות, וגם רחוקים ממנה באופן טבעי. בדרך כלל, במשך היום נפגש האדם עם שותפיו לעבודה, עם בני משפחתו או עם מכרים. גם האנשים ברחוב יוצרים מעין 'מצב חברתי'. את שעותיו הפנויות ממלאים בדרך כלל עיתונים, רדיו וכדומה, וגם מתוכם מקיפים אותו מילים, צלילים ותמונות, המתארים את המתרחש בחייהם של בני אדם אחרים. למרבה הפלא, גם כאשר האדם מודע לצורך הפנימי בשקט ובבדידות, כשהוא נסגר בחדרו או יוצא לטייל בחיק הטבע, עדיין הוא חשוף לרעש הסביבתי-חברתי: מוסיקה, אנשים וכו'.

נמצא, אם כן, שהאדם נמלט מפני דבר מה. מדוע? משום שהאדם אינו רוצה לחוש ריק. בהיותו לבד, מנותק מגירויים חיצוניים אינסופיים, יכול האדם לגלות אמתות רבות על עצמו. חלקן מפחידות, חלקן מלאות יופי, אך כולן אינן ידועות במסלולי המרוץ הרגילים של חייו. ודווקא אמתות אלו הן שיוכלו להובילו אל האושר. כי האושר שמבקש האדם אינו אמיתי, אלא אם כן הוא נובע מתוכו. "אושר" התלוי בארוחה טובה או בבילוי חיצוני אחר - נעלם כאשר מסתלק הגורם החיצוני. בתוך האדם פנימה, אושר מדומה זה כלל אינו נוגע.

אולם אותו אדם, אשר אושרו נובע מערכים אמתיים ומאמונה, הנובעים תמיד כמעין מתוכו, אינו זקוק לגירויים מבחוץ. הוא מסוגל להתמיד באושרו - ואף להקרינו החוצה, גם בשעת צרה או חיסרון, כי אושרו תמיד עמו, וזה למעשה נקרא אושר אמתי.
אנשים שנפשם הייתה צמאה אל אושר כזה, בלתי תלוי בדבר, הבינו כי הם לא ימצאו אושר כזה בחברת בני אדם, ועל כן יצאו אל המדבריות ואל היערות, להתבודד שם עם נפשם ולנסות לבנות שם את שלמותם (כך עשו אברהם, יצחק ויעקב, ומשום כך העדיפו להיות רועי צאן וכך נהג דוד המלך). בהקשר שלנו, מחולל תנועת החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב, ונכדו רבי נחמן מברסלב, התבודדו אף הם ביערותיה של אוקראינה.
בעבור אדם מן הישוב, עלול רעיון ההתנתקות במשך זמן מה מחיי היום-יום ומן ההמון הממלא אותם, להישמע רחוק מן הדעת והתפיסה. אולי דרך ליחידי סגולה בלבד. אכן, היהדות כלל אינה מטיפה להתנזרות מן העולם. להפך, כל חוקיה מכוונים את האדם לחיים חברתיים ערים ('לא טוב היות האדם לבדו', 'קנה לך חבר' וכו'). אולם, כפי שאומר שלמה המלך בספר 'קהלת' (פרק ג): "עת לחבוק - ועת רחוק מחבק". לפחות באותה מידה שהאדם זקוק לחברה, הוא זקוק לזמן שבו יתייחד עם עצמו, יבחן את דרכיו, יחוש את פנימיותו ויצבור "דלק רוחני" לכניסה מחודשת ומבוגרת יותר לתוך שאון החיים. על רעיון זה מדובר רבות בחסידות ברסלב והוא מכונה: התבודדות.

מצא לך זמן בכל יום, כותב רבי נחמן, עדיף בשעות הקטנות של הלילה, וצא אל היער והשדה, או הסגר לבדך בחדר. שם - תפגוש את ה"לבד". שם - תוכל להאזין, אולי לראשונה, להמיית רוח או לקול ציפור. להתבונן בזרימה המופלאה של הטבע ושלך עצמך בתוכו. להבחין ב"קצרים" בחייך ולבקש דרכים להחזיר גם את עצמך לזרימה, לקשר ההרמוני האמתי עם העולם ובוראו. במפגשים הראשונים עם ה-לבד, באות ומצליפות באדם תחושות חדשות רבות. הוא עשוי לחוש קטן מול הכוחות והיופי הסובבים אותו וממלאים את היקום. להרגיש תחושת חיסרון עמומה, געגועים לדבר מה נעלם. סדקים מתגלים בתמונת העולם ה"ברורה" שלו ומתוכם נובעים סימני שאלה על משמעות חייו ותכליתם. למה אני חי? מהם בכלל החיים, ולאן הם מובילים? מיהו האלוקים, ועד כמה הקשר שלי אתו אמתי? ואז- האדם רוצה לברוח, לחזור אל שמיכת פוך מחממת, אל אשליית הביטחון של קרבת אדם אהוב, פנים מחייכות, אוכל טוב, דיבורים וצחוק, כל המוכר לו. העיקר- לשכוח. הנמלט- נמלט. כפי הנראה, אין הוא מן האמיצים. אך הנותר, הצמא ללמוד את סודות השקט, ובכך הוא נותן להצלפות הבדידות לקלף מעל פניו כמויות מכבידות של איפור. ואז-מגלה דבר מה: קצהו של קול פנימי, הדיו של עולם עמוק לאין ערוך מן החיצוניות הדלילה. אמתות רדומות מתעוררות ומבקשות הגשמה. השלמה.

עבודת ה' של חסיד ברסלב סובבת סביב ההתבודדות שמהווה גם נדבך עיקרי בשיטתו של מייסד החסידות רבי נחמן מברסלב. לפי רבי נחמן, ההתבודדות ובלשונו "השיחה בינו לבין קונו", היא דרך התקשרות אל ה' שעל כל יהודי לעשות מידי יום ביומו. בהתבודדות, ישיח אדם את ליבו לפני ה' כדבר איש אל חברו, ויספר לו על כל הקשיים הרוחניים והגשמיים שיש לו הן בעבודת ה' והן בחייו האישיים. יודה לו על כל מה שנתן לו-ואפף יתלונן מולו וכל זה יעשהבלשון פשוטה, בשפה שלו)..
ההתבודדות בחסידות ברסלב אינה בגדר עצה טובה, זוהי עבודת השם ממש וחשיבותה עולה על הרבה דברים אחרים. מסופר בספרי החסידות שכבר כשהיה ילד נהג רבי נחמן להתבודד עם השם במשך שעות במקומות סתר ולשפוך לפניו את ליבו כמים, ועיקר בקשתו הייתה לעלות בעבודת השם, ואכן לפי תלמידו רבי נתן הוא זכה והגיע למדרגה גבוהה ביותר בעבודת השם עד שכל מהותו הפכה לתפילה. הוא הגיע לאחדות עם התפילה והשיג בעזרתה השגות נפלאות.

הרעיון לבחירת נושא העבודה הגיע אליי מתוך צורך פנימי לבחון מה היא תפילה אמתית, ללא אמצעים, נקייה וטהורה הבוקעת מתהומות הלב. הצורך לחוש את נוכחות ה' בחיי ואת קרבתו, מולידה בי את הכמיהה לצאת החוצה, אל המרחבים השקטים, ולהתבודד. יש משהו מעין קוסמי בהבנה של העולם והשגרה האינסופית. אנו צוללים למעגלי ההרדמה העמוקה בחיי היום-יום שלנו.
כל זה עלול להישמע מופשט מדי. אולם לדבר עם בורא עולם, להתפלל לפניו במילותיי ובגווני נשמתי שלי - זהו צורך פנימי של נפש כל חי. בהיעדרו – תתמיד לחלחל בלב מועקה לא מובנת, והנפש - במסתרים תבכה. בהימצאו -תבוא ההתבהרות, ההשלמה התוך תוכית של הנשמה.

*המחברת הנה סטודנטית שנה ג' בבית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן