מרצים כותבים: המסר הלא מילולי של פסגת טראמפ-קים. מאת : מישל שטיין טיר

פסגת טראמפ-קים: איך מנהיגים תופסים כותרות ללא מלים?

שני המנהיגים יודעים את חשיבות שפת הגוף לצרוב תודעה ■ מי היה במתח? ומי שידר ביטחון?

מאת: מישל שטיין טיר*

מנהיגי העידן הדיגיטלי מתחרים באופן תמידי על החדרת המסרים הרצויים שלהם לתקשורת במטרה להטמיע אותם בתודעת הציבור. אלא שבניגוד לציוצים בטוויטר שנהפכו למגרש הביתי של טראמפ, הזליגות הרגשיות במסרים הלא-מילוליים שלו מצביעות על כך שבפגישת בפסגה עם קים ג׳ונג און הוא היה דרוך אך מוכן.

הפגישה המצולמת הראשונה בפסגת טראמפ-קים היתה שוויונית מאוד, למעט יתרון הגובה של טראמפ שעליו קים מחפה בגוף רחב שמעניק לו מראה חזק. כפות הידיים שלהם בקו ישר זו מול זו, ובעוד טראמפ טופח לו על השכם בידידותיות אמריקאית, קים מקפיד על שפת גוף מאופקת המסתירה רגשות וניכר שהוא מאוד מנוסה בה.

ישובים על ספות מול המצלמות, המתח של טראמפ ניכר בתיפוף האצבעות אלה על אלה, בעוד קים נשען על זרוע שמאל לכיוון טראמפ כנתמך בו. ליד שולחן החתימה על ההסכם, ניתן להבחין שטראמפ ״מחבק״ ברגל ימין את הכיסא ברגע שהוא מתיישב. זוהי תנוחת אחיזה מומלצת לכל מי שמתרגש בפגישות חשובות. בדרך כלל הרגלים מוסתרות מאחורי השולחן כך שזה ״מחבוא״ מצוין למתח.

פסגת טראמפ-קים מוכיחה כי המסרים הלא-מילוליים חזקים יותר מהמילים. המנהיגים יודעים זאת היטב ויוצרים עבורנו תמונות המתוכננות עד לפרטים הקטנים ביותר, ומציירים בתודעתנו תמונה חדשה בעזרת מעט מאוד מילים. השניים הגיעו לפגישה עם התקשורת ברמת שליטה עצמית גבוהה מאוד ומהתנהגותם ברור כי בפגישת החתימה על הסכם סינגפור - טראמפ הוא המארח. הוא מוביל את הרודן הצפון-קוריאני בממלכתיות ובאדיבות מול התקשורת הבינלאומית אליה הוא מורגל הרבה יותר מקים.

עלינו לזכור שצפון קוריאה דומה לממלכה בימי הביניים, לכן לקים יש פחות שעות תקשורת והוא רגיל לשלוט באופן מלא בכל הסיטואציות בהן הוא נמצא. ממעט סרטוני הווידאו שניתן למצוא ברשת, הדבר הראשון שניתן להבחין בו הוא הבגדים. כמו אצל מלך, הבגדים של קים ג׳ונג און מעוצבים כך שתמיד יראה שונה מאוד מכל האחרים שלבושים במדים. לכל מקום שאליו קים מגיע הקהל מיד מתחיל למחוא כפיים וקים מצטרף אליהם, אך יש הבדל מרכזי בסגנון מחיאות הכפיים. בעוד נתיניו הנאמנים מרימים את הידיים מול הפנים ומוחאים בהתלהבות, הידיים של קים מונחות מול פלג הגוף האמצעי והיד העליונה מכה בנינוחות על התחתונה. אי-הסימטריה בבגדים ובהתנהגות מגדירה את השונות הגדולה בין קים לבין כל השאר.

קים רגיל להיות תמיד בפוקוס. כל נתיניו צריכים לנהוג יחד באחידות. לאף אחד אסור לצאת מהקווים או לפקפק בזכויות השמימיות של המנהיג העליון. נוירוניי המראה, שהם תאי העצב של העם הצפון קוריאני מחויטים לחקות את המנהיג העליון. קים עצוב, כולם עצובים. קים שמח ומשועשע, כולם מחייכים חיוך גדול. הכל בצפון קוריאה מוקדש ליצירת קונפורמיזם באמונות ובדעות של אנשים, אך גם בהופעה ובהתנהגות שלהם.

בפגישה עם טראמפ ההמון לא חיכה לקים ומחא כפיים והתקשורת הלא-מילולית שלו הסגירה שהוא עדיין מנסה להתרגל לעולם החדש. נחיה ונראה מה שווה הבטחה של מנהיג כזה.

*מישל שטיין טיר היא חוקרת תקשורת באוניברסיטת בר אילן. כותבת דוקטורט ברטוריקה פוליטית ופסיכולוגיה קוגניטיבית. מלמדת הופעה מול קהל ומול מצלמה.

** המאמר פורסם לראשונה בדה מרקר ביום 13.6.18