מרצים כותבים: שלח מסרך על פני המים: הכוח המפתיע של המסר בבקבוק. מאת: אורי מלכין

               שלח מסרך על פני המים

מאת: אורי מלכין*

אפליקציה סלולרית חדשה (בעברית: יישומון), מאפשרת למשתמשים 

לקיים שיח אנונימי עם אנשים מכל העולם בצורה גרפית ומשחקית.

שמה של האפליקציה –   bottled: Massage in a Bottle( מסר בבקבוק).

הרעיון הוא כזה : לאחר הורדת ורישום האפליקציה אתה מקבל אי בודד משלך.  לאי, אחת לשעה, נסחפת תיבה מסתורית הכוללת בתוכה בקבוק רום. בתוך הבקבוק (לאחר ששותים ומרוקנים את תוכנו, וירטואלית כמובן) ניתן להטמין הודעות עם מסרים שיועברו לאיים אחרים כמו שלך: הבקבוק הכולל את המסר המוטמן שניסחת יישלח ויגיע באופן אקראי למשתמש אחר של האפליקציה ממדינה אחרת. כמו כן לאי שלך יכולים להסחף בקבוקים שניסחו משתמשים מאיים אחרים. ניתן לצבור בקבוקים, כך שכמות ההודעות שניתן לשלוח  באפליקציה כמעט ואינה מוגבלת. 

מטרתה של האפליקציה לאפשר שיח (צ'אט) א-סינכרוני בין משתמשים 

ללא הבדלי דת, גזע, מין או מיקום גאוגרפי. עם זאת, ניתן להגדיר כי 

משתמשים קטינים (מתחת לגיל 18) לא ייחשפו למסרים של מבוגרים.

בחודש האחרון דובר רבות על תדמיתה של ישראל בעולם –  נצחונו של  

השיר toy על בימת האירוויזיון בליסבון, חגיגות הענק ל-70 שנות עצמאות לישראל בכיכר הטיימס סקוור בניו-יורק בהשתתפות חברי הכנסת והסאגה המתמשכת שהובילה לביטול המשחק של נבחרות ישראל – ארגנטינה.  זאת לצד מראות קשים של ההפגנות והאירועים האלימים בגבול רצועת עזה.

נשאלת השאלה אם נפגעה אנושות תדמית מדינת ישראל מאותם אירועים, כפי שמנסים לעיתים לצייר פרשני התקשורת הישראליים, והאם בכלל ישראל נמצאת בימים אלה בשיח ובמודעות של אנשים 'רגילים' ברחבי העולם?

כאשר מנסים לבדוק את דעת הקהל כלפי נושא מסויים בד"כ משתמשים בשיטות מחקר של סקרי דעת קהל, ניתוח תגובות גולשים באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות או קבוצות מיקוד. ואילו כיום, הודות לטכנולוגיה המתקדמת והשימוש באפליקציה – ניתן להשתמש באפליקציית bottled כאמצעי לקידום דיפלומטיה ציבורית חדשה (NPD) וכברומטר המאפשר לבדוק בכל נקודת זמן מה אנשים באמת חושבים על ישראל בעולם, מבלי שהם מכירים את האדם שעומד מאחורי המסר או שיש להם אינטרס מסוים להשיב תשובה כזו או אחרת.

במסגרת הרצאות לסטודנטים (הן במסגרת המכללה האקדמית ספיר והן במסגרת הסדנא לדיפלומטיה ציבורית באוניברסיטת בר אילן) ביקשתי לערוך ניסוי עם הסטודנטים באמצעות bottled מתוך מטרה לבדוק מה חושבים אנשים בעולם על ישראל. יתרונותיה של האפליקציה (המאפשרת אנונימיות ואקראיות של העברת המסרים) עשויים להציג באור שונה אמירות ומחשבות על ישראל, כאלה שלא תמיד אנשים המשתתפים בסקרים או קבוצות מיקוד ישמחו לחשוף בפני החוקרים.

הסטודנטים התבקשו להוריד את האפליקציה בתחילת השיעור ולשלוח באנגלית מסר דרכה "שלום, שמי _____ ואשמח לדעת מה הדבר הראשון שאתה חושב על ישראל". להלן פירוט התשובות שקיבלו הסטודנטים במהלך השיעור מהמשתמשים האחרים בעולם:

·         ארצות הברית- מקום דתי וארכיטקטורה יפה.

·         בנין (מערב אפריקה)- המקום שבו ישו נולד.

·         בריטניה- מה שקורה עכשיו ברצועת עזה.

·         גרמניה- יהודים או קיבוצים.

·         המלדיביים- מקום שאני אוהב/ת.

·         טוניס - מקום שבו הורגים וכובשים עם אחר.

·         ספרד- מלחמה או ישו.

·         פולין- הכיבוש של פלסטין.

·         קנדה- כל מה שאני יודעת נובע ממה שלמדתי בבית הספר הקתולי שבו למדתי או מה שאני שומעת בחדשות.

·         קטלוניה- המקום שבו עמד בית המקדש.

·         רוסיה- המילה בעברית שלום.

מסקנות:

אמנם לא מדובר בקבוצה מייצגת (מבחינה סטטיסטית) את כל האנשים בעולם, אך ניתן להתרשם כי רק שליש מהמגיבים  באפליקציית bottled  התייחסו לישראל בהקשרים האקטואליים ובאופן שלילי. שאר המשיבים בחרו להתייחס לישראל בהקשרים ניטרליים או חיוביים- מרביתם היסטוריים, דתיים או מתוך ניסיון או ידע אישי.  ממצא נוסף: אין הבדל מהותי בתפיסות בין היבשות.

ההשערה הידועה כי ישראל מעוררת אסוציאציות ומחשבות רבות בקרב קהלים נרחבים בעולם הוכחה גם במסגרת ניסוי זה. הגם שבדקנו רק אסוציאציה ראשונית ולא תפיסה נרחבת ומעמיקה יותר, הממצאים בהחלט מעניינים ומעוררים מחשבה ורצון להמשיך ולבחון את הנושא.

הרשתות החברתיות והאפליקציות בסלולר מאפשרות לנו היום להגיע בקלות לקהלים נרחבים ולשקף להם נושאים נוספים אודות מדינת ישראל, מעבר לתמונה השטחית הקצרה המוצגת להם בחדשות.

המשחק והממשק של אפליקציית bottled ודומותיה עשוי לשמש סטודנטים שתדמית המדינה חשובה להם והם מעוניינים לפעול בעניין מבלי לנסוע לחו"ל ולנצל זמן ומשאבים.

לפעמים המסר בבקבוק של אדם היושב באוניברסיטה בישראל עשוי להיות  חזק ומשמעותי יותר מאגרת או הודעה רשמית של שר העומד בראשות משרד ממשלתי.  נקודה למחשבה.

*אורי מלכין הוא דוקטורנט בבית הספר לתקשורת