דפים

יום שישי, 21 באפריל 2017

סטודנטים כותבים: "טינופת? הביתה?!". מאת עמרי פרץ

טינופת? הביתה?!     
   מאת: עמרי פרץ*

מי הוא הטינופת עליה מדברת הפרסומת הוויראלית (קישור) שהסתובבה הבוקר ברשת הפייסבוק, ומדוע פייסבוק ישראל נותנים במה לפוסט (ממומן), שלא עושה דבר מלבד לזרוע הרס ושנאה. הפרסומת ה'תמימה' לכאורה, איננה מדברת כנגד איש מסוים, או טורחת לציין מי הוא/הם או מהי אותה ה'טינופת' המדוברת. התגובות סוערות בשלל קללות ואיחולים כלפי ימניים, שמאלנים ומי לא היו אפילו יצירתיים שחשבו שמדובר בפרסומת סמויה לחומרי ניקוי.



הפרסומת כפי שפורסמה בפייסבוק, אתמול, 21.4.17
בריונות רשת או פרסום לגיטימי?
מרפרוף קצר בתגובות לאותה פרסומת, ניתן לראות כמה אלימות מילולית, כמה קיטור וכמה זעם המגיבים משחררים - הכל בחסות פרסומת בעילום שם, שקוראת להעיף 'אף אחד' הביתה.
מי לוקח אחריות על הכאוס הזה?

תגובות נבחרות

חופש הביטוי?
כל מה שעולה מהפרסום הוא שנאה שנאה, שנאה ושוב שנאה
פילוג בעם; שנאת האחר; הגדלת השסע בין השמאל לימין; בין דתיים לחילונים, המחלוקת עם הציבור הערבי. כל מגיב פונה כנגד מישהו אחר. ה'אחר' שלו. זה שלא חושב כמותו.
"אני שונא את השונה, לא משנה בכלל מי הוא".
הדבר המטריד הוא שהפרסומת לא מופנת כנגד איש מסוים (לפחות לא בשלב זה של הפרסום) ולמרות זאת כל מגיב הסיק שמדובר במישהו אחר, ופעל או הגיב בהתאם.

תגובות נוספות
מה אני מציע?
כשנתקלים בבריונות רשת מהסוג שמעורר מחלוקות או מכל סוג שהוא - לא להגיב. לא ללחוץ 'לייק'. לא לשתף. גם אם נראה לכם שהתגובה שלכם תשפיע מאוד על מישהו ושהיא הכרחית, זה כמו לזרוק עוד קרש למדורה ולצפות שהיא תדעך.
מי היא הטינופת? לא נדע, לפחות עד שיחליט משרד הפרסום שאחראי לספין התקשורתי לפרסם זאת. וכל שנותר לנו בינתיים הן תגובות מלאות בשנאה.

במקום לסכם, אצרף את תגובתו של מוטי קליינמן (אחד המגיבים). "טריגר מצויין למחשבה בוגרת על השאלה: האם אנו הופכים לבריוני מקלדת, לארגופני מילים ברשת? האם לא כדאי להנמיך את גובה הלהבות, ולבדוק שוב, היטב, מי יושב בנגמ"ש לצידנו, ומי יורה עלינו? מלחמת אחים תתחיל ממילים, אנחנו כבר יודעים".

*המחבר הנו סטודנט שנה ב' בבית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן וחבר מערכת הבלוג בר דעת 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה