מאת: לידור קונפינו
פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ויוטיוב הן רשתות חברתיות וירטואליות. לא
אחת נשמעות ביקורות נוקבות כלפיהן, המתנגדים טוענים כי הן סוג של חממה
לתוצרי לוואי שליליים כמו: ה"שיימינג" (משמעותה- הלבנת פני אדם ברבים
ברשת הבאה לידי ביטוי בפוסטים שליליים כלפיו) או פגיעה בפרטיותו של האדם כתוצאה
מחשיפת תמונות אישיות, מידע רגיש אודותיו או אפילו מקום שהותו המעודכן; ויש קטגורים
שאף יאמרו כי רשת חברתית היא כלי חיוני בידי ארגוני הטרור, האמנם?
יום שישי האחרון, ה-13 של חודש נובמבר בשנת 2015, נצרב באופן מובהק
בדפי ההיסטוריה של המערכת הבינלאומית בכלל ושל צרפת בפרט. התקפת הטרור
על פריז הבירה, בידי שמונה מחבלים החברים בדעא"ש, ארגון הטרור הרצחני, גבתה
מעל כ-130 קורבנות ומאות פצועים. תחושת הפאניקה בקרב אזרחי המדינה, שחרתה על דגלה
את הדמוקרטיה ב1789, כיבתה את "עיר האורות" משגרתה והומחשה בצורה בולטת
ברשתות החברתיות – אדם שנכח בעת הזירה באולם הקונצרטים, בו נרצחו מרבית הקורבנות,
תיעד ופירט בזמן אמת בחשבון הפייסבוק שלו את הזוועה שהתרחשה; פוסטים של תושבים
מפריז שביטאו פחד ורצון להישאר בבתים או לעזוב את העיר; וסרטונים ביוטיוב בהם
מוצגים רגעי האימה מהזירות השונות.
במצבי חירום נימת הסולידאריות מתגברת ומתחזקת. בסוף השבוע האחרון רשת
הפייסבוק הציעה לכלל המשתמשים את האפשרות לשנות את רקע תמונת הפרופיל ב"צבעי
הטריקולור", צבעי דגל צרפת- אדום, לבן וכחול. רבים מתושבי שאר העולם נענו
למחווה זו, המבטאת תמיכה במדינה לעת הטראומה השוררת בפריז. פרט לכך, החלו להצטבר
כתובות של האשטאגים בטוויטר כמו: #prayforparis (תתפללו למען פריז), jesuisparis#
(אני פריזאי), שביטאו אות להזדהות של כפר גלובאלי אחד בינלאומי; העלאת תמונות
לאינסטגרם רלוונטיות כמו: עדכון סמל השלום המוכר במגדל אייפל חשוך או תמונות
מביקורי עבר באתרים המרכזיים בעיר כמו יורודיסני או שער הניצחון. ולראשונה,
תוסף ה-SAFETY CHECK של
פייסבוק פעל בעת אירוע טרור. אותו פיצ'ר נועד להחליף את דרכי התקשורת המסורתיים (
טלפון, מייל ועוד) ביצירת קשר מידי עם קרובים וחברים השהו באזור מוכה אסון. עד
עתה, "בדיקת הביטחון" הופיעה רק במסגרת אסונות טבע – עוד דרך לבדיקת
שלומם ולדאגתם של הצרפתים.
הסולידריות, האקטואליות, העדכניות והעברת המסרים המהירה בעת טרור- הן
הבסיסים לטענה כי אכן ראויות הרשתות החברתיות להיות מוגדרות ככאלו. אך יחד עם זאת,
המתנגדים יאמרו כי ארגוני הטרור מנצלים את קיומן של רשתות אלו לקידום האינטרסים
האנטי אנושיים והחברתיים. דרך היוטיוב- ניתן בקלות ליצור סרטונים מזוויעים ולהפיצם
ללא גבולות בשביל העברת מסרים מאיימים, דרך הפייסבוק והטוויטר- ניתן לחזק את
הלוחמה הפסיכולוגית בחשיפת מידע על שלטונות המדינות השונות, בהצהרות ובתמונות
מטרידות . בנוסף, הפלטפורמות ברשת הללו מאפשרות תנאים נוחים לגיוס חברים ולתכנון
פעילויות משותפות של ארגון הטרור.
אכן הרשתות החברתיות תורמות לכולנו. קשה לכמת או למדוד מה הן מקדמות
יותר – את הפאן החברתי של הקורבנות בעת טרור או הפאן האנטי-חברתי של ארגוני הטרור.
דאע"ש, שנטל אחריות על המתקפה הגדולה, שידרג את פוטנציאל הרדיקליות שלו
באמצעותן. אך יחד עם זאת, חיזק את התייצבותו של כפר גלובלי אחד לצד מדינה מוכת
טרור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה