דפים

יום שלישי, 23 במאי 2017

סטודנטים כותבים: כשטכנולוגיה פוגשת מסורת: עארף אבו-גוידר מספר על הקשרים המקוונים המפתיעים של נערות ערביות-בדוויות

כשטכנולוגיה פוגשת מסורת: נערות ערביות-בדוויות קוראות תיגר על המסורת החברתית באמצעות שימוש בשמות בדויים ויצירת קשרים רגשיים משמעותיים ברשת
מאת: עארף אבו-גוידר*





רקע
במאמר הנוכחי אתאר את הקשרים המקוּונים ברשתות החברתיות של נערות ערביות-בדוויות בישראל, ואראה כיצד תורם שיח זה להבנת מהות הקשרים ולחשיפת תחומי העניין של הנערות, החיות בעולם דיכוטומי שיוצרת החברה המסורתית. מצד אחד, החברה המסורתית מאפשרת חשיפה לתכנים אינטרנטיים המאפיינים את החברות המודרניות, ומצד אחר, היא דורשת מהנערות להיות "חמצן הכבוד המשפחתי".
השיח המקוּון של נערות ערביות-בדוויות מתאפשר הודות לטכנולוגיה, התופסת מקום חשוב ביותר בחייהן. בזכות טכנולוגיות התקשורת החדשות נוצר שיח שוויוני, שביכולתו לשחרר אותן מתדמיתן הקבועה במציאות החברתית הסגורה מבחינתן. ממחקרים עולה כי המניע המרכזי לשיח בין שני המינים הוא הרצון להשתחרר מהמציאות החברתית בחברתם המסורתית (אבו-גוידר, 2014, 2015; ג'ריביע, 2005, 2013).
החברה הערבית-בדווית אינה מאפשרת שיח קולח בין שני המינים מטעמים חברתיים ושבטיים. במציאות המקוּונת, הודות לטכנולוגיית התקשורת החדשות, שיח זה מתרחש בזכות האנונימיות, המאפשרת לבני נוער לזייף את גילם, את מוצאם ואת מינם. שיח זה מאפשר היכרות יוצאת דופן עם תרבותו של האחר. נוסף על כך, נפתחות בפני הנערות הערביות-בדוויות הזדמנויות חדשות לקשרי חברות, לליטוש אינטלקטואלי, לפריצת גבולות המשפחה, הדת והשיוך השבטי.
על כן, במאמר אתאר דילמה חדשה שאִתה מתמודדים הורים של בני נוער: מה מקומן של טכנולוגיות התקשורת החדשות ביחס לחברה המסורתית, והאם מדובר בקריאת תיגר על תרבות הבית ועל המסורת החברתית שכה מאפיינות את הזרמים השונים בחברה הערבית-בדווית בנגב?
1. התפתחות טכנולוגית מול המסורת בחברה הבדווית
בשנים האחרונות הפך המרחב המקוון לזירת האינטראקציה והפעילות החברתית בקרב בני נוער ערבים-בדווים בישראל (אבו-גוידר, 2014). זירת הרשתות החברתיות באינטרנט מהווה בעיני רבים זירה חברתית חלופית לחברות הפיזית. מחקרים מראים כי כשליש מבני הנוער דיווחו שאחד מחבריהם הקרובים הוא חבר מקוּון (אהרון, חיות ועשת-אלקלעי, 2010). לצד זאת, יש הגורסים שבחברות מסורתיות טכנולוגיות תקשורת חדשות משמשות כלי להפוגה מהערכים המסורתיים של החברה הערבית-בדווית בנגב (אבו-גוידר, 2013, 2015; ג'ריביע, 2005, 2013). אין ספק כי תהליך המעבר שפוקד את החברה הערבית-בדווית בשני העשורים האחרונים מזמן הזדמנות ייחודית לשפוך אור על תופעת הרשתות החברתיות באינטרנט וללמוד יותר לעומק כיצד ובאיזה אופן היא מהווה תהליך חברתי חדש.
ג'ריביע (2013) ואבו-גוידר (2015) מצביעים על כמה יתרונות של הרשת שמעודדים את בני הנוער להשתמש בטכנולוגיות תקשורת חדשות:
1. אנונימיות, שבעזרתה מתקיים שיח על זהות אחרת שאינה מוכרת במציאות הפיזית.
2. תקשורת בינאישית זמינה ומהירה, המאפשרת לקבל תגובה מיידית מבן השיח.
3. הפיצוי החברתי על חוסר החברתיות שנערים ונערות חשים במציאות היומיומית.
לשיח המקוּון יש כאמור השפעות משמעותיות על נערות ערביות-בדוויות. להלן הסיבות לכך.

2. בין קִדמה למסורת: הנערות הערביות-בדוויות והעולם הטכנולוגי החדש
בהמשך המאמר אדון בתרומה של הטכנולוגיה לנערות הערביות-בדוויות, על רקע מאפייני החברה הייחודיים שבה הן חיות. אראה על אילו צרכים עונה הטכנולוגיה בעולמן, מהו הערך המוסף שהיא מביאה ומהם האתגרים התרבותיים-חברתיים שאִתם הן מתמודדות.
2.1 הצורך לברוח ממנגנונים שבטיים: חדשנות על רקע חשדנות
הנערות בחברה הערבית-בדווית מתמודדות עם חברה שבטית שבה יש חשדנות כלפי טכנולוגיות תקשורת חדשות המאיימות על המנגנונים החברתיים שלה. החיים הדמוקרטיים מביאים חופש לפרט, אך בפועל, ערכי המשטר הדמוקרטי והליברלי שמקנים בתי הספר הערביים-בדווים רחוקים מהערכים שאותם שואפת מערכת החינוך להקנות (אבו-סעד, 1998; בן-דוד, 1994). אחת המגמות המובהקות בחברה הערבית-הבדווית כיום מצביעה על קונפליקט שמתקיים בין ערכי החברה המודרנית ובין הערכים המסורתיים. יש גישות ופתרונות שהמדינה מנסה לקדם בעניין זה, אך הם אינם רצויים בקרב רוב החברה הערבית-הבדווית. למשל, מושגים כגון "ערכי הדמוקרטיה" ו"קִדמה" מתנגשים עם הערכים המסורתיים, ולכן לא נלמדים לרוב בקרב אוכלוסיית בית הספר כדי למנוע קונפליקט פנימי עם כל ניסיון ליישמם במערכת החינוך. על רקע זה, אחת הבעיות העיקריות שבית הספר הערבי עומד בפניהן כיום היא העדר "דמוקרטיזציה פנימית" הבאה לידי ביטוי בהדרה של נערות מן השיח האמיתי בתוך החברה שלהן בשל ריכוז רוב סמכויות הכוח בידי זקני המשפחה, הגברים ואנשי הדת. לא ניתן לתרבת בבית הספר שיח דמוקרטי אמִיתי ומעמיק כל עוד שיח זה נעדר מביתן של הנערות ומסביבתן הקרובה.
2.2 היכולת לערוך "מהפכות שקטות"
החברה הערבית-בדווית מציבה בפני הנערות יעדים בלתי אפשריים: עליהן להשתלב בחברה, לשאת בגאווה את כבוד המשפחה, להיות אמיצות ובטוחות בעצמן, קנאיות ונאמנות לכבוד שבטן, לשמור על ערכי הצניעות והמסורת, לא לפרוץ את גבולות המותר ולהישאר במרחב הביתי-שבטי.
על רקע זה, המציאות הטכנולוגית מאפשרת לנערות ערביות-בדוויות לקיים קשרי אהבה עם בני שבטן או עם צעירים אחרים שאינם מביאים בהכרח לחתונה. אפשר לראות בהתנהלות זו לא-פחות מאשר מהפכה שקטה. נערות אלו יכולות למעשה לתמרן את הצורך השבטי העז בשמירה על כבוד המשפחה ולצאת לרכוש השכלה בתמורה להבטחה שתשמורנה על מנגנוני המפתח בחברה המסורתית, כגון: עליונות הגבר על פני האישה, נישואים בתוך המשפחה והתרחקות ממפגשים תכופים עם גברים ממשפחות אחרות (Abu-Rabia–Queder, 2008).

2.3 השתלבות בחברה היהודית
נערות ערביות-בדוויות סובלות מבדידות חברתית היות שהן מתמודדות עם קשיים כלכליים וחברתיים. הן מוּדרות בשתי החזיתות. בחזית הישראלית החברה הערבית-בדווית נמצאת בעוני מחפיר ובקושי כלכלי-חברתי גדול. לדוגמה, הריסת בתים, המהווה בעיני הנערות ובעיני משפחתן פגיעה עמוקה בעוגנים בחברה, מערערת אצלן את מקומם של השבט ושל המשפחה כמקום בטוח ומוגן. בחזית הפנימית הן חיות בחברה מסורתית שבה יש עליונות של הגבר – מצב המעורר אצלן תחושה של הסגר חברתי. אבו-גוידר (2015) מציין שבני נוער בחברה הערבית-בדווית מרבות להשתמש בשיח מקוּון כבריחה מהמציאות החברתית המסורתית בחברת האם שלהם. שיח זה חושף אותם לתרבות חדשה הנקראת "תרבות מקוּונת", שיש בה אינטראקציה עם בני נוער יהודים המשתייכים לקבוצות מודרניות. לטענתו, הקשר הקולח בפייסבוק מאפשר לבני הנוער הערבים-בדווים חוויות רגשיות חדשות עם בני נוער יהודים, אך קשר זה אינו מאיים על השתייכותם לחברתם המקורית (אבו-גוידר, 2013).

2.4 יכולת להתבטאות חופשית בלא חסמים
גיל הנעורים הוא תקופה קשה ומורכבת בחיי האדם. בתקופה זו של התפתחות גופנית, נפשית, חברתית ושכלית, מתבגרים חווים תסכול, מרדנות נגד החברה, ההורים והמשפחה, מעברים שונים שבמהלכם הם מעצבים את זהותם ונתונים בלחץ נפשי וחברתי מתמשך. שינויים אלה משפיעים על חייהם של המתבגרים והם מנסים לחפש להם פתרונות כדי להשתחרר מהלחצים ומהלבטים המציקים להם (אריקסון, 1987). הדבר נכון על אחת וכמה וכמה בעבור נערות בחברה הערבית-בדווית, המוּדרות כאמור ממעגלי שיח רבים.

2.5 חיזוק הזהות האישית
במחקר ייחודי נמצא שבני נוער מאמצים את זהותם הערבית כפלסטינים וכשייכים לאומה הערבית, הדומה להם בשפה, בדת ובמסורת, ומשתמשים באזרחותם הישראלית כאישור כניסה למוסדות הפורמליים בתוך ישראל תוך שביעות רצון מאזרחותם (ג'ריביע, 2013).

דיון: העידן הטכנולוגי החדש והשיח המקוון – מוקשים אפשריים וחלונות הזדמנות
בפרק זה אציג את היתרונות והערך המוסף שהטכנולוגיה והשיח המקוּון יכולים לתרום לחברה הערבית-בדווית, ואציין לאילו עניינים קהילת אנשי המקצוע והמחנכים צריכים לשים לב.
מוקשים אפשריים
היעדר פיקוח והבנה של העולם הטכנולוגי אצל ההורים ומערכת החינוך: הורים רבים אינם מבינים את חשיבות הכלים הטכנולוגיים ואינם מודעים לכך שלבנותיהן יש פרופילים בשמות בדויים בקבוצות למידה סגורות בפייסבוק ובאינסטגרם. יש נערות שמספרות כי השימוש בפייסבוק מאפשר להם, בזכות האנונימיות, לנהל שיח על אהבה ועל חוויות רגשיות ולהרחיב את המעגל החברתי שלהן. מהיכרותי האישית כמחנך עם מורים רבים אני יודע שנערות ערביות-בדוויות משוחחות עם המורה שלהן שאותו הן פוגשות בכל יום בבית הספר, ברשת, בשמות מזויפים כדי שלא יקבלו עונשים חברתיים.
העמקת הפער הבין-דורי לצד שימור הפער המִגדרי
חשיפתן של נערות ערביות-בדוויות לרשתות החברתיות מהווה איום משמעותי על המבנה המסורתי הגברי של החברה הערבית-בדווית (אייזנשטדט, 2010). דבר זה יכול להשפיע לרעה על היחסים בין בני הגיל המבוגר ובין הצעירים (אבו-עסבה ואבו-נסרה, 2012; מש ותלמוד, 2009). כיוון שקבוצת הגברים בחברה הערבית-בדווית מפקחת על הפעילות של הצעירות ברשת, הן משתמשות בשמות מזויפים כדי להימנע מפגיעה בכבוד המשפחה. חשש זה מחזק ממצאי מחקרים שלפיהם שליטת הגברים בחברה הערבית הקולקטיביסטית עדיין חזקה מאוד (יחיא-יונס, 2007; עראר ואבו-עסבה, 2007).
סכנת היטמעות בחברה הכללית ואיבוד מאפיינים ייחודיים
היציאה המוגברת של צעירי החברה הערבית-בדווית לרכישת השכלה מתנגשת עם הערכים התרבותיים של חברה זו. מחקרים מראים שצעירים ערבים-בדווים מנסים להתערות בחברה הישראלית ולאמץ חלק מערכיה (בן-דוד, 2004; ). כלומר, התרבות הערבית-בדווית נמצאת במקום של היטמעות בתרבות הישראלית, המאפיינת את החברות המודרניות.
יתר על כן, המבוגרים מקפידים להנחיל את ערכיהם לדור הבא, דבר מאתגר לאור העובדה שהם עצמם מאמצים לחלוטין את ערכי המודרנה מבחינה פיזית (למשל הבתים שהם גרים בהם) ומבחינה מנטלית (למשל שימוש ברשתות החברתיות).
יש המציעים לחולל שינויים בנושא ההפרדה בין המינים בחברה הערבית-בדווית בהתאם לערכיה ולסדר המסורתי שלה. ההפרדה בין המינים בכיתות ברורה מאליה. אין היא מאפשרת פגיעה בכבוד הנערות ובכבוד משפחתן. כשאותן נערות יוצאות ללימודים, הן כביכול משתחררות מ"מגבלה" זו. כאן נוצר מצב פרדוקסלי: מצד אחד, יש הטוענים כי הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה חושפים את הנערות למפגשים עם גברים, בכללם יהודים, בזמן שיש להם איסור להיפגש עם גברים ערבים-בדווים. המצב הפרדוקסלי הזה יכול להיות מוקש לקשיים חברתיים להמשך חייהן של הנערות, למשל שינוי היחס אליהן מצד משפחתן הגרעינית, על אחת כמה וכמה כאשר בעקבות הלימודים באוניברסיטאות אותן נשים מתתחתנות עם גברים ממשפחות אחרות. חשוב לציין שמבחינת הדת, זכותה של האישה להתחתן עם כל גבר מוסלמי ואף מומלץ להתחתן עם אנשים שאין ביניהם קִרבה משפחתית. כפי הנראה, מרבית הערבים-בדווים מאמצים את הדת העממית, ולא את הדת המקורית בנושא בעייתי זה. אילו היו מאמצים את עקרונות הדת המוסלמית – היו נחסכות בעיות אלו.
לסיכום, העידן העכשווי מזמן לנערות בחברה הערבית בדווית נגישות גבוהה לטכנולוגיה ולהשכלה. למעשה נרקמת כאן תרבות חדשה, תרבות הרשתות החברתיות, שעליה לא חלים הכללים הנוקשים של החברה המסורתית. תרבות זו קוסמת לנערות בחברה המסורתית הנוקשה, מפני שהיא טומנת בחובה אפיקים חדשים והזדמנות לביטוי עצמי וליצירת קשרים עם אחרים שעד היום לא התאפשרו. היא מאפשרת לנערות אלו להשתייך לתרבות שבה אין הן מוּדרות, אין הן האחר. מצב זה מזמן בפני החברה הערבית-בדווית אתגר גדול.
לאורך המאמר הוצגו הממצאים העדכניים באשר לתוצרים החברתיים והתמורות שמחוללים הטכנולוגיה והמרחב המקוּון בחייהן של נערות ערביות-בדוויות. אם מביטים מגבוה על כלל הממצאים אפשר לסכם ולומר כי השינויים שמביא אִתו העידן החדש, לצד תופעות שדורשות מודעות וערנות, טומנים בחובם חלונות הזדמנות רבים.
רשימת מקורות
אבו-עסבה, ח', ואבו-נסרה, מ' (2012). שימוש בני נוער מאזור המשולש באינטרנט. אלחסאד, 2: 107–134.
אבו-גוידר, ע' (2013). האינטראקציה המקוונת של בני נוער ערבים-בדואים עם בני נוער יהודים. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
אבו-גוידר, ע' (2014). התרבות המקוונת של בני נוער ערבים-בדווים. עט השדה, 14: 76–88.
אבו-גוידר, ע' (2015). טכנולוגיות תקשורת חדשות כמקור לאינפורמציה בקרב בני נוער ערבים-בדואים בישראל. ג'אמעה, 19: 75–88 (בערבית).
אבו-סעד, א' (1998). הבדווים בנגב: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל. תל אביב: הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
אהרון, י', חיות, ע', ועשת-אלקלעי, י' (2010). מחקר משווה של חברוּת מקוונת וחברוּת פנים אל פנים בקרב תלמידי בתי ספר בישראל. י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי וי' יאיר (עורכים), האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2010. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
אייזנשטדט, ש"נ (2010). ריבוי מודרניות. ירושלים: מכון ון ליר הקיבוץ המאוחד.
אריקסון, א' (1987). זהות – נערים ומשבר. תל אביב: ספרית פועלים.
ג'ריביע, ע' (2005). שימוש בצ'אטים בקרב בני נוער בדואים. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ג'ריביע, ע' (2013). שימוש באמצעי תקשורת המונים ותפישת הזהות בקרב בני נוער ערבים-בדואים בנגב. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
יחיא-יונס, ת' (2007). מגדור הפוליטיקה המקומית: התנהגות אלקטורלית של נשים בבחרות המקומיות בחברה הערבית-פלסטינית בישראל. בתוך: חידר, ע' (עורך), שלטון מקומי ושלטון מרכזי והאוכלוסייה הערבית בישראל (עמ' 151–186). ירושלים: מכון ון ליר.
מש, ג', ותלמוד, א' (2009). הבדלים תרבותיים בנגישות לטכנולוגיה ותקשורת ובשימוש בהן: מתבגרים יהודים וערבים בישראל. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
עראר, ח', ואבו-עסבה, ח' (2007). השכלה ותעסוקה כהזדמנות לשינוי מעמדן של נשים ערביות בישראל. בתוך: ח' עראר וק' חאג'-יחיא (עורכים), האקדמאים וההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל: סוגיות ודילמות (עמ' 73–103). רמת אביב: רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
Abu-Rabia–Queder, S. (2008). Does education necessarily mean enlightenment? The case of Palestinian Bedouin women in Israel. Anthropology and Education Quarterly, 39(4): 381–400.

** המחבר הנו מורה ומדריך פדגוגי במכללת קיי וסטודנט לתואר שני בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים, אונ' בר אילן.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה