תקשורת אינה כבר
רק בין בני אדם
מאת: פרופ׳ סאם ליימן-ווילציג*
כשלימדתי את הקורס ״מבוא לתקשורת המונים״ במשך לא מעט שנים, אחת מאבני
היסוד שלא השתנתה כלל
הייתה
העובדה שישנן ארבע ״רמות״ תקשורת: פנים-אישית, בין אישית, קבוצתית והמונים. הייתי
גם מתלוצץ שכמובן ישנם אנשים אשר גם מדברים עם הקירות (ולא רק ״מטפסים״ עליהם) ועם
הסביבה הדוממת, אך התנהגות מופרעת כזאת אינה צריכה להעסיק אותנו יתר על המידה.
מסתבר שטעיתי (בעצם, אז לא; היום כן). אנו נמצאים כבר די עמוק בעידן של
בינה מלאכותית אשר אט אט משתלטת על העולם הדומם. הן בכתב והן בקול, יותר ויותר
מהתקשורת שלנו אינה מול בני אדם אחרים אלא עם חפצים ״תבונתיים״ – טלפונים חכמים,
מכשירים ביתיים (דוגמת ה-Echo של אמזון), מכוניות, ועוד מעט רובוטים בביתנו
ובכלל.
תופעה זאת מהווה כר נרחב לתחום מחקר חדש בתקשורת, עם לא מעט שאלות
מעניינות. בין השאר: האם הדרך בה אנו מתקשרים ״עם״ חפצים שונה מאשר תקשורת בין-אישית?
בהנחה שהחפץ בעל בינה מלאכותית מסוגל לתקשר אתנו כאילו הוא בן אדם, האם הדבר רצוי?
ובמצב בו החפץ אינו עומד מולנו ויזואלית, האם על המפעילים/המתכנתים ״לסמן״ בצורה
כלשהי שלא עם בשר ודם עסקינן כרגע?
אלו שאלות ״נורמליות״. אך התופעה תביא שאלות שבכלל לא העלינו על דעתנו
בעבר בעידן התקשורת האנושית הרגילה. למשל, כבר היום ישנם אלגוריתמים/תוכנות אשר
מסוגלים (ברמת דיוק מאד גבוהה) לזהות האם אנו דוברי אמת במשפט זה או אחר – הרבה
מעבר למה שאדם עצמו יכול לזהות מול הזולת. האם אנו כחברה מוכנים לזה? למשל, אם לפי
מחקרים שכבר בוצעו ידוע שהאדם הממוצע מוציא מפיו כמאה (כן, 100) ״שקרים לבנים״
ליום (!) כדי שתקשורת בין-אישית תעבור חַלַק (האשה: ״יקירי, איך נראית השמלה שלי?״
הבעל: ״מדהים!״), מה יקרה בעולם בו יהיה קשה ״לשקר״ כך? ומאחר שמערכות כאלו לומדות
לזהות מצב רוח של האדם העומד ״מולו״ הרבה יותר טוב מאשר אנו מסוגלים, האם ברצוננו
לחיות בעולם שהתקשורת שלנו ״נחותה״ מאשר בר-השיח ה״דומם״? מספיק להיזכר בסרט
(הנפלא) ״היא״(Her)
מלפני כמה שנים, בו הגיבור מתאהב במערכת ההפעלה של המכשיר שלו; האם יהיה זה
מופרך להתאהב ברובוט דמוי אדם אשר יכול ״לקרוא את המוח״ מתוך שפת
הגוף, אינטונציית הקול, התרחבות האישונים וכו׳ ולהגיב בצורה ה״אידיאלית״ מבחינתנו?
מי תהיה הבובה , במקרה זה, ומי המושך בחוטים הרגשיים?
כמובן, אין אלו שאלות לחוקרי תקשורת בלבד, אלא גם לקובעי מדיניות
ולמחוקקים. אך דומני, שחוקרי תקשורת אמורים להוביל לא רק את המחקר בשאלות אלו, אלא
גם להתריע בפני המחוקקים בפרט והחברה בכלל, שהגיע הזמן שנתחיל לתת את דעתנו לסוגיה
כבד משקל זו.
*המחבר כיהן כראש בית הספר לתקשורת באונ' בר אילן בשנים תשע"ה ותשע"ו
*המחבר כיהן כראש בית הספר לתקשורת באונ' בר אילן בשנים תשע"ה ותשע"ו
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
מאמר שפורסם בדה מרקר ואשר קשור ישירות לפוסט שכתב פרופ' ליימן-ווילציג על בינה מלאכותית:
הצעה
באיחוד האירופי: זכויות לרובוטים ובינה מלאכותית
דו"ח שהוגש לפרלמנט האירופי מציע להעניק לתוכנות
בינה מלאכותית ולרובוטים מעמד משפטי דומה לזה שמדינות שונות מעניקות לחברות
16.01.2017 16:51
אלכס הרן, גרדיאן
הפרמלנט האירופי קורא לנסח שורה של תקנות שיסדירו את
השימוש ואת היצירה של רובוטים, כולל מעין מעמד משפטי של "אישיות בעלת
זכויות" לתוכנות הבינה המלאכותית המתקדמות
ביותר. בתמיכה של 17 לעומת שני מתנגדים ושני נמנעים, הוועדה לנושאים משפטיים של
הפרלמנט אישרה בשבוע שעבר את הדו"ח שמתאר תשתית אפשרית לרגולציה. הפרלמנט
האירופי צפוי להצביע על הטיוטה בפברואר והיא צריכה לעבור ברוב מוחלט כדי להתקבל.
"מספר גדל של תחומים בחיי היום יום שלנו מושפעים
יותר ויותר מרובוטיקה", אמרה חברת הפרלמנט ומחברת הדו"ח מדי דלווה.
"בכדי להתמודד עם המציאות הזו וכדי להבטיח שרובוטים יישארו בשירותם של בני
אדם, יש צורך דוחק בגיבוש של תשתית משפטית אירופאית".
המעמד המוצע לרובוטים דומה למעמד המשפטי של חברות,
המאפשר להן לקחת חלק בתיקים משפטיים גם כתובעות וגם כמשיבות. "זה דומה למה
שקיים היום עם חברות, אבל זה עדיין לא יקרה מחר", אמרה דלווה. "מה
שאנחנו צריכים זה לבנות תשתית משפטית לרובוטים, שנמצאים כרגע בשוק, או שיהפכו
זמינים בעוד 10 עד 15 שנה”.הדו"ח הנרחב מציין כמה תחומים שדורשים פיקוח של
האיחוד האירופי ובהם:
·
יצירת סוכנות
אירופית לרובוטיקה ובינה מלאכותית.
* הגדרה
חוקית של "רובוטים אוטונומיים חכמים", עם מערכת לרישום של המתקדמים
ביותר מתוכם.
* גיבוש קוד אתי למהנדסי רובוטיקה, שיקדם פיתוח, ייצור
ושימוש ראוי ברובוטים.
* מבנה דיווח חדש לחברות שיחייב אותן לדווח על התרומה
של רובוטיקה ובינה מלאכותית לתוצאות הכלכליות.
* תוכניות ביטוח חדשות לחברות שיחייבו אותן לכסות נזקים
אפשריים שייגרמו בשל הרובוטים שלהן.
הדו"ח גם מייחד חלק ניכר לעתיד של רכבים
אוטונומיים, וקובע כי יש צורך דחוף בקביעת חוקים באירופה ובעולם בתחום.
"גישות רגולטוריות לא אחידות יפגעו ביישום ויסכנו את התחרותיות
האירופית", נכתב בו.
הדו"ח נוגע גם באפשרות כי עלייה באוטומציה תוביל
לגידול נרחב באבטלה, וקורא לבחינה רצינית של האפשרות להכנסת בסיס כוללת כפיתרון
אפשרי.
אשלי מורגן, מחברת עורכי הדין הבינלאומית אוסבורן קלארק,
אמר כי ההצעות מאוד שנויות במחלוקת. "ניתן לטעון כי, למעשה, חוק כמו זה המוצע
יעניק זכויות אדם לרובוטים. זה לא יעבור חלק אצל חברות שיוצרות רובוטים ובינה
מלאכותית", אמר. "אם יצרתי רובוט ואותו רובוט יצר משהו שניתן להוציא
עליו פטנט, האם אני הבעלים של הפטנט או הרובוט? אם אני מוכר את הרובוט, האם הקניין
הרוחני נמכר איתו? אלה שאלות שלא קל לענות עליהן, וזה נוגע בלב הדיון".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה