דפים

יום שני, 21 בדצמבר 2015

מרצה אורח: בר-דעת מארח מרצים שישתפו אותנו במחקריהם ובתפיסת עולמם. והפעם פרופ' חיליק לימור וד"ר ברוך לשם נותנים טיפים להופעה נכונה בטלוויזיה



16 טיפים איך לנצח את "המסך הקטן"
מאת: פרופ' חיליק לימור וד"ר ברוך לשם*

כל אחד חולם להופיע בטלוויזיה. במיוחד אם הוא פוליטיקאי, או מישהו שסתם      רוצה להיות ידוען, ואפילו לרגע. הופעה מוצלחת יכולה להפוך אותו לגיבור היום. יזהו אותו ברחוב ויברכו אותו. הופעה לא מוצלחת, לעומת זאת, עלולה לגרום לכך שאפילו חברים טובים יימנעו מפגישה אתו, רק כדי שלא יצטרכו לומר לו את האמת בפנים.
מה שמבדיל בין ההצלחה לבין כישלון היא הכנה נכונה. הופעה בטלוויזיה, ללא הכנה נכונה, עלולה להפוך לחוויה לא נעימה. או כפי שאומר חוקר התקשורת האמריקני, פרייזר סייטל: "כדי להיות יעיל בטלוויזיה צריך להתכונן".[1]
כיצד מבטיחים אפוא הופעה מוצלחת בטלוויזיה? – הנה 16 טיפים בסיסיים:

1. דקה זה (כמעט) נצח.
הזמן על מסך הטלוויזיה שונה מזמן אמת. הזמן המוקדש לכל דובר נמדד בשניות, ו"דקה היא נצח".[2] כמו שמירוץ למרחק של 100 מטרים מסתיים בתוך עשר שניות, כך גם זמן ההופעה בטלוויזיה חולף ביעף. אין זמן לגמגומים, אין זמן לפתח נושא ואין זמן לתיקונים.
2. המחץ של "שורת המחץ"
בכדורגל, כדי לנצח, צריך להבקיע שער. בטלוויזיה, כדי לנצח, צריך לדעת להעביר את המסר, ובצורה הנכונה. ומסר מנצח הוא חד, שנון, קצר וקליט. ובקיצור: "שורת מחץ" (ובאנגלית: "sound bites").[3] מהי "שורת מחץ"? – זהו "ביטוי קצר וקליט שהוא חלק מהמסר וכולל בתוכו את עיקריו".[4]
מחקרים פוליטיים מלמדים, כדוגמה, כי אורך "שורות המחץ" שאותן משמיעים מועמדים לנשיאות בארצות-הברית עומד כיום על 24-16 שניות בלבד. פוליטיקאים מנוסים אף יודעים להתנסח ב"שורות מחץ" שאורכן אינו עולה עתה על עשר שניות בלבד.[5] מסרים כאלו גם נוחים וקלים למחזור, ועל כן אמצעי התקשורת שבים ומשדרים אותם.
3. צריך להתכונן לקראת "ההצגה".
הופעה בטלוויזיה היא "מיני-שואו". כל שחקן יודע שכדי להצליח בהופעה על הבמה – צריך להתכונן היטב ולערוך חזרות רבות. וזאת, בין אם המדובר בראיון באולפן או בהקלטה ב"שטח".

בראש ובראשונה יש להתכונן לאפשרות שיוצגו בפניך שלך לא רק שאלות קלות ונעימות, אלא גם שאלות קשות ואפילו מביכות. שאלות לא-קלות ולא-צפויות יגרמו למרואיין מבוכה והצופים יחושו בכך, אך אם הוא יהיה מוכן להן – הוא עשוי להתמודד אתן ביתר הצלחה. לכן, מציע יועץ התקשורת האמריקני דן קיני, כי "כדאי להשקיע זמן ולחשוב אפילו על שאלות 'משוגעות"".[6]

4. לתרגל צריך להיות הרגל
את המסרים, כמו גם את התשובות על השאלות השונות, רצוי לתרגל שוב ושוב. התרגול היעיל ביותר הוא בשיטת הסימולציה, כאשר יועץ התקשורת (או עוזר אחר) מתפקד כמראיין. הסיסמה התלויה בבסיסים צבאיים רבים – "קשה באימונים, קל בקרב" – רלוונטית גם למי שרוצה להופיע בטלוויזיה, כולל ליועצי תקשורת וללקוחותיהם.

5. לבוא מוקדם לאולפן
לא כל אחד – ובמיוחד לא מרואיינים לא מנוסים – כבר ביקר באולפן טלוויזיה ולמד להכיר אותו. אם ההופעה מוקלטת באולפן הטלוויזיה רצוי להקדים ולבוא, לפחות מחצית השעה לפני מועד השידור או ההקלטה. זאת, לא רק כדי להשלים את מלאכת האיפור, אלא גם כדי להסתגל לאווירת האולפן, להכיר את מבנהו וגם את צוות ההפקה.

האמירה "יהיה בסדר" יכולה לא לעבוד במקרה של הופעה בטלוויזיה. מבחינתם של אנשי המקצוע, "להיות בסדר" פירושו גם להגיע מוקדם.

6. תרגיעו!
נינוחות היא אחד המרכיבים החיוניים של הופעה מוצלחת בטלוויזיה. רוגע ושקט נפשי מלמדים שהמרואיין הוא בעל ביטחון עצמי. לכן, חשוב להרגיע ולהירגע לפני שנכנסים לאולפן.
יש, כמובן, בני אדם שהם רגועים מטבעם, או שהם מיטיבים להסתיר את רגשותיהם ולהפגין נינוחות, ויש אחרים הנזקקים להכנה מיוחדת. פרופ' ריקי טלג מאוניברסיטת פלורידה מבהיר כי "לכל אדם יש דרך משלו כיצד להירגע". השיטות להירגע הן רבות ומגוונות, וביניהן:  לשתות מים, לנשום נשימות ארוכות, לפהק או לצחוק. "ואפשר 'לשחרר' את הגרון גם על-ידי שתיית מים חמים עם פלח לימון".[7]
ויש דרך נוספת, שעליה ממליץ העיתונאי האמריקני רייאן דיוּב: "זה אולי נשמע מטורף, אבל קראתי פעם שמדיטציה יכולה לשפר בצורה דרמטית את היכולת שלך להעביר מסר. לא האמנתי בכך עד שניסיתי זאת בעצמי – וזה עבד. וההבדל היה כה דרמטי עד שהטענתי אפליקציה מיוחדת בטאבלט שלי. 15-10 דקות לפני כל הופעה או ראיון אני מוצא מקום שקט, מחבר את האוזניות לטאבלט ומרגיע את מחשבתי".[8]
7.  לשוחח, לא לנאום!  
אולפן טלוויזיה הוא לא אולם הרצאות. המחשבה שהמרואיין ניצב על במה ופונה לקהל גדול  היא מתכון להופעה קטסטרופלית. בני אדם יושבים בסלון ביתם, מטרים ספורים מן המסך הקטן, ומצפים שישוחחו עימם, כאילו המדובר בחוג בית.
8. בגובה העיניים.  
הראיון בטלוויזיה הוא לא סתם שיחה עם הצופים בבית. הטלוויזיה היא ביסודה מדיום אינטימי. לכן, צריך להתייחס אל הראיון כאל מפגש אישי עם כל אחד מהצופים. מפגש שלא מדברים בו "מעל הראש" אלא משוחחים "בגובה העיניים", כמו בחוג בית.
9.  לא להתווכח עם המראיין!
לא כל המראיינים נחמדים. יש ביניהם המפגינים נוקשות ואף תקיפות כלפי המרואיינים שלהם, ולעתים מתעורר במרואיין הרצון להתווכח עם המראיין ואף להתעמת אתו. הפיתוי הזה מסוכן.

מדוע לא כדאי להתווכח עם המראיין? יש לכך לפחות שלוש סיבות. הסיבה הראשונה היא ש"ויכוח ועימות עם המראיין אינם נראים טוב על המסך", כדברי המומחה האמריקני פרייזר סייטל. והוא מוסיף: "המרואיין האורח עלול להצטייר כאיש הרע, ולכן יש להשיב גם על השאלות הבעייתיות ביותר בכובד ראש ובדרך ארץ".[9] הסיבה השנייה היא שכל ויכוח עם המראיין גוזל מן הזמן שהיה צריך להיות מוקדש להעברת המסר. הסיבה השלישית היא שהצופים רואים במראיין את נציגם. התעמתות עמו, עלולה להיות, למעשה, עימות עם הצופים.

10. לא לפחד להיות "כמו תוכי"!
ההופעה בטלוויזיה אינה תכלית בפני עצמה. היא מיועדת להעברת מסרים. מטרתו של המראיין הפוכה. הוא ינסה להביך את המרואיין, לעמת אותו עם דברים שאמר בעבר או עם דברים שאמרו אחרים, ולהיות מי שמוביל את הראיון.

המרואיין מצדו צריך להשתדל שלא להיות המובל. אם הוא יגיב על כל שאלה ועל כל הערה, הוא עלול להתבלבל, או להתייחס לנושאים שלא מקדמים אותו. התוצאה: הצופים ישכחו על מה דיבר, או מה שגרוע יותר – יתרשמו לרעה מההופעה. לכן, יש להיצמד למסר ולשוב ולחזור עליו, גם אם המראיין מנסה להסיט את השיחה לנושאים אחרים. החזרה שוב ושוב על המסר איננה בהכרח חסרון. היכולת להיות "כמו תוכי" היא לעתים יתרון.

11.  לא להיות קפואים!
שפת הגוף של המרואיין היא מרכיב חשוב בהצלחת ההופעה בטלוויזיה. הופעה קפואה מדי עלולה ליצור אצל הצופים תחושה כי המדובר באדם מרוחק, קר וחסר רגשות. לפוליטיקאי, המבקש לעורר בקרב הצופים יחס של סימפטיה, הפתיחות והחמימות היא מרכיב חיוני בנוסחת ההצלחה. 
במהלך הראיון ראוי ורצוי להקרין אנרגיה ופתיחות. "המפיקים לא רוצים נפלים במופע שלהם", אומרת יועצת התקשורת האמריקנית מרשה פרידמן, "יש ליצור תחושה של אנרגיה חיובית והתלהבות... ככל שאתה נלהב יותר, כך תגבר ההתעניינות בך מצד הצופים".[10]
לכן גם כדאי לחייך. חיוכים שובי לבבות, מקרינים אופטימיות ושמחת חיים ויוצרים גשר-של-אנושיות בין המרואיין לבין הצופים בבית.
12. אז מה לעשות עם הידיים?
אולפן טלוויזיה איננו זירת אגרוף. קפיצת אגרופים, שימוש מופרז בתנועות ידיים או התפתלות בכסא, "עלולים להעביר את המסר הלא-נכון", מזהירה היועצת האמריקנית מרשה פרידמן.[11] במילים פשוטות: התנועות הללו עלולות ליצור בעיני הצופים את הרושם שהמרואיין הוא אדם אלים וקצר-רוח שאינו מתאים להיות מנהיג או דמות חינוכית.

אז מה לעשות עם הידיים? אולי לשלב אותן? "לא", מזהירה יועצת התקשורת האמריקנית דיאנה פיצ'וטה, שכן הדבר "עלול לשדר לצופה סגירות ומגננה". בכלל, היא מדגישה, תנועות גוף לא מבוקרות, כמו גם התנועעות על הכסא או הישענות על השולחן, "עלולים להסיח את דעת הצופים מהמסר שאותו המרואיין מבקש להשמיע".[12]
13. חצי אמת זה (לפעמים) שקר!
איך יוצרים בקרב צופי הטלוויזיה – שהרי זה הערוץ העיקרי להגיע באמצעותו אל הציבור הרחב – את התחושה שהדובר אמין וכי אפשר לסמוך עליו ועל דבריו?

שני כללי ברזל בנושא זה. הראשון, לא לשקר. מראיין מנוסה, שעשה שיעורי בית, עלול לחשוף את השקרים מעל המסך. וגם אם השקרים לא ייחשפו מייד, אלא רק לאחר זמן – האמינות תיפגע, ולעיתים בצורה אנושה. "הטלוויזיה מעצימה כל דבר, במיוחד זיוף", מזהיר יועץ התקשורת האמריקני, פרייזר סייטל, "אם העובדות מעוותות ומסולפות, הדבר ייראה ברבים". והכלל השני: להגיד רק את האמת במלואה. לא חצי אמת, שכן – כדברי סייטל – "בטלוויזיה חצי אמת נעשית חצי שקר".[13]

14. להסתכל על המראיין!
ראיון הטלוויזיה צריך להתנהל בין מראיין למרואיין, כאשר השניים מביטים זה בזה, ולא מסיטים עיניהם לצדדים. מרואיין שלא יסתכל ישירות אל המראיין עלול ליצור בקרב הצופים תחושה שהוא מנסה להתחמק ממענה ישיר על השאלות שהוצגו לו,  או כלשונו של דן קיני: "המסר לצופים הוא ברור: או שאתה מנסה להסתיר משהו, או שאתה לא בטוח בעצמך".[14]

15. מלכודת ושמה משגוח.
אחת המלכודות המסוכנות ביותר באולפן טלוויזיה הם המשגוחים (מוניטורים) הניצבים במקומות שונים באולפן, ושעליהם מוקרן השידור. לא אחת מנסים המרואיינים להתבונן במשגוחים ולעקוב אחריהם, כדי להתרשם כיצד הם נראים על המסך.
הצפייה במשגוחים, כמו התבוננות בפעילויות אחרות באולפן, היא טעות. את המבטים יש למקד במראיין, או בבן-השיח באולפן.   
16. מצלמת הטלוויזיה איננה אויב.
"המצלמה יכולה להיות הידידה שלך", קובע עלי ג'ארקי מ"רויטר'ס".[15] גם המראיינים אינם בהכרח אויבים, ועל כן מציעה הפסיכותרפיסטית האמריקנית ג'ולי האנקס לחשוב עליהם כעל ידידים.[16] אבל, כמו לכל פגישה עם ידידים – צריך להתכונן ולהיערך בהתאם.
-----------------------------------.
(פורסם ב-21.12.2015)

רופ' חיליק לימור מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת ת"א ובביה"ס לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן.
ד"ר ברוך לשם מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת, המכללה האקדמית הדסה, ירושלים.

הכותבים הם ממחברי הספר יחסי ציבור – אסטרטגיה וטקטיקה (2014), שיצא לאור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. לעמוד הפייסבוק של הספר:http://on.fb.me/1PWlauF
--------------------------------------------.

מקורות:




[1] Seitel, Fraser. (2007). The Practice of Public Relations. Upper Saddle River, NJ: Pearson / Prentice Hall. (10th ed.), p. 205.

[2] דילנשניידר, רוברט (1991).  עוצמה והשפעה. תל-אביב: מטר, עמ' 203.
[3] על "שורות מחץ" ראו: לימור, יחיאל וברוך לשם (2015). "'שורות מחץ': 10 מאפיינים ותשעה טיפים". בר-דעת – הבלוג של ביה"ס לתקשורת, אוניברסיטת בר-אילן. נדלה ב-14.12.2015 מ: http://blogtikshoretbarilan.blogspot.co.il/
[4] לימור, יחיאל, לשם, ברוך ולאה מנדלזיס (2014). יחסי ציבור – אסטרטגיה וטקטיקה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 626.
[5] Nair, Nandagopal (2013). "The complete guide to being interviewed on TV". נדלה ב-14.12.2015 מ:
[6] Keeney, Dan (2006). " Top 10 Tips for Preparing for a TV Interview".  נדלה  ב-14.12.2015 מ:
http://www.dpkpr.com/articles/top-10-tips-for-preparing-for-a-tv-interview.
[7] Telg, Riki (2009). "Preparing for a news Interview". נדלה ב-14.12.2015 מ: http://edis.ifas.ufl.edu/wc021.
[8] Dube, Ryan (2014). "6 Tech Tips To Help You Prepare For An Appearance On Radio Or TV". נדלה ב-14.12.2015 מ:                                                                                        http://www.makeuseof.com/tag/6-tech-tips-to-help-you-prepare-for-an-appearance-on-radio-or-tv.
[9]Seitel, ibid.

[10] Friedman, Marsha (2007). "Becoming An Excellent Talk Radio Guest".
 נדלה ב-5 בינואר 2015 מ: 
[11]Friedman, ibid.
[12] Pisciotta, Diana (2010). "How to Prepare for a Broadcast Interview",
נדלה ב-14.12.2015 מ:
: http://www.inc.com/guides/2010/05/preparing-for-broadcast-intervews.html.                               
[13] Seitel, ibid.
[14] Keeney, ibid.
[15] Cited by Nair, ibid.
[16] Hanks, Julie (2013). "10 tips for docs doing TV interviews". נדלה ב-14.12.2015 מ: http://www.healthcarecommunication.com/Main/Articles/10_tips_for_docs_doing_TV_interviews_7808.aspx


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה