מרצים כותבים: הגברת במסגרת - ייצוג נשות ראשי הממשלה בתקשורת הישראלית (1948-2016) מאת אורי מלכין, ד"ר תיקי בלס וד"ר יריב בן אליעזר

הגברת במסגרת: 
ייצוג נשות ראשי הממשלה בתקשורת הישראלית      (2016-1948)

מאת: מר אורי מלכין , ד"ר תיקי בלס , ד"ר יריב בן אליעזר*

מחקר  זה, המתמקד באופן הייצוג של נשות ראשי הממשלה בישראל באמצעי התקשורת,  בוחן  פרסומים המתייחסים ל-4 נשות ראשי ממשלה מתקופות זמן שונות: פולה בן גוריון (1948-1954, 1955-1963), שולמית שמיר (1983-1984, 1986-1992), לאה רבין (1974-1977, 1992-1995) ושרה נתניהו (1996-1999, 2015-2016). מטרת המחקר  הנה לנסות ולזהות מסגרות מדיה משותפות לייצוג נשות ראשי הממשלה בתקשורת. המחקר מתמקד בתקופות הזמן שבהן הבעלים שימשו בתפקיד.

שאלת המחקר מנסה לבחון מהן מסגרות המדיה הדומיננטיות שבאמצעותן מוצגות נשות ראשי הממשלה בתקשורת המודפסת בישראל.

במחקר זה השתמשנו בתאוריה המעוגנת בשדה, מתוך מטרה להבין ולהציג את השינויים שחלו בתקשורת הישראלית ובמסגור התקשורתי לאורך 68 שנים, מאז שנת הקמת המדינה ועד ימינו.

במסגרת המחקר קודדו 2 מקודדים קרוב ל- 800 ידיעות וכתבות שפורסמו בעיתון "ידיעות אחרונות" - העיתון הפופולארי בבעלות פרטית, הנקרא ביותר בישראל במרבית שנות המחקר. העיתון נחשב 

כבעל השפעה גבוהה על דעת הקהל ועל סדר היום הציבורי בישראל. אחוז ההתאמה בין המקודדים עמד על 96% וסייע לנו לאשר ולהתקדם בבנייתו של מודל אמין שיכול להסביר את התופעה הנחקרת.

המודל שבנינו מציג 4 מסגרות אפשריות לסיקור נשות ראשי הממשלה בתקשורת: המטפלת, המארחת/מתארחת, היועצת והדוברת. המסגרות מדגישות 4 פונקציות ותפקידים מרכזיים בעבודת הנשים והן אותרו במחקר גישוש מקדים. בנוסף נבחנו שתי אפשרויות לצורת הצגתן של הנשים במסגור התקשורתי: כדמויות עצמאיות או כדמויות משנה (המסתמכות והתלויות בתפקיד הרשמי של בעליהן).

נשות ראשי הממשלה מושכות עניין ציבורי היות והן משתייכות לקבוצות העילית בחברה.  סיקורן נועד, לא אחת, למלא צרכים אנושיים של מציצנות וסקרנות אודות חייהם האישיים של מנהיגי המדינות -  חיים אשר ללא ספק משפיעים גם על תפקודם המקצועי.

הנתונים שאספנו משקפים את העניין הציבורי והתקשורתי הגובר בסיקור נשות ראשי הממשלה לאורך השנים. השגשוג והעלייה המתמשכת בהיקף הסיקור ניתנים להסבר לאור השינויים הסוציולוגיים הרבים שחלו בשנים האחרונות בחברות הדמוקרטיות השונות ובאמצעי התקשורת .

הנשים מוצגות בתקשורת כחלק מסכמות מסגור פרשניות המאפשרות לקוראים לזהות, לפרש לאחסן ולתייג אירועים מסוימים כמידע. מסגרות המדיה משפיעות על תודעת הקוראים ומכאן עולה החשיבות שבניתוחן ובהבנתן.

במקרים רבים מוצגות הנשים בתקשורת כבנות לוויה: מטפלות הדואגות לצרכיו הפיזיים של המנהיג, בנות לוויה למנהיגים בעת נסיעות לחו"ל או כמארחות של מנהיגים ואורחים חשובים המגיעיפ למדינה. אפשרות נוספת להצגת הנשים הינה כדמויות עצמאיות: כדוברות המעבירות את מסרי המנהיג בכנסים, באירועים ובתקשורת או כדמויות מייעצות, עם אופי והשקפת עולם עצמאית בנושאים הקשורים לסדר היום- לא אחת עם מעורבות רבה בנעשה בממשלה ובמערכת הפוליטית.

המחקר הינו הניסיון הראשון לבנות מודל המתאר מסגרות מדיה של נשות ראשי הממשלה. אנו מניחים כי המודל יכול להתאים כמודל בינלאומי שיסייע להבין את אופן הסיקור של נשות המנהיגים ( או בני זוג של מנהיגים) במדינות דמוקרטיות נוספות. המודל המוצג יאפשר השוואה בין צורת הסיקור של הנשים והבנת  ההבדלים בסיקור. המחקר משלב תיאוריות מתחומי התקשורת ומדעי המדינה.

ממצאים:

ניתוח של למעלה מ-800 ידיעות  מראה את השינויים בסיקור בין נשות המנהיגים ומאשרר את נחיצותו של המודל שהצענו.  בעוד ששתי נשים נמצאו כבעלות מסגרת של דמות משנית (פולה בן גוריון ושרה נתניהו), האחרות (שולמית שמיר ולאה רבין) נמצאו כדמויות עצמאיות יותר שאינן משמשות רק בתפקיד של מטפלות או בנות לוויה. עובדה זו עשויה להיות מוסברת לאור התפקיד הציבורי בהן החזיקו השתיים: שולמית שמיר שימשה בתפקיד המייסדת ויו"ר האגודה למען הזקן ולאה רבין שימשה בתפקיד יו"ר ארגון אלו"ט הפועל למען רווחתם של ילדים אוטיסטים.

הבדלים משמעותיים אותרו במסגרות הסיקור של הנשים: פולה בן גוריון הוצגה בעיקר כמטפלת, בעוד שלוש הנשים האחרות הוצגו בעיקר כמארחות או מתארחות. מסגרות הסיקור של שרה נתניהו הציגו אותה גם כמטפלת או יועצת. למרות שזוהו ביקורות סביב מעורבות של שרה נתניהו 'מאחורי הקלעים' בתפקידים הקשורים לבעלה, במרבית המקרים הציגו אותה מסגרות הסיקור כדמות משנית. ייתכן והדבר נובע מהצלחתם של דוברי  ראש הממשלה ויועציו להציגה במרבית המקרים ככזו. לאה רבין לעומתה אינה מוצגת כדמות משנית נחבאת אל הכלים, לא אחת היא מוצגת בסיקור כדוברת או כדיפלומטית. ניתן להסביר זאת לאור העובדה שהגברת רבין לקחה על עצמה תפקידי הסברה וייצוג המדינה בכנסים בינלאומיים בתקופת הסכמי אוסלו והסכמי השלום בין מדינת ישראל לירדן.

* אורי מלכין הנו מזכיר האגודה הישראלית לתקשורת, חוקר תקשורת  ודוקטורנט בבית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן.
* ד"ר תיקי בלס הנה חוקרת תקשורת ומרצה בבית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן.
* ד"ר יריב בן אליעזר הנו חוקר תקשורת ומרצה בבית הספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי, הרצליה.

**המחקר הוצג בארץ לראשונה במסגרת כנס האגודה הישראלית לתקשורת שהתקיים ביום 2 באפריל 2017 במכללת ספיר.