דפים

יום רביעי, 17 ביוני 2015

מרתון שיימינג: פוסטים בעקבות תופעה שהולכת וצוברת תאוצה ברשת. 3. Shame on you

Shame on you
or is it shame on me?

מאת: בר כהן
נראה כי תופעת ה-Shaming, בִּיוּשׁ בתרגום לעברית, הולכת וצוברת תאוצה. במקום לפנות לתביעות ולאמצעים שבעבר הלא רחוק היו מקובלים, בימינו כבר לא צריך יותר מ-10 אצבעות וחיבור לאינטרנט כדי להעמיד מישהו למשפט. אריאל רוניס ז"ל, מנהל בכיר ברשות האוכלוסין, שם קץ לחייו לפני כשבועיים לאחר שאישה פרסמה פוסט בפייסבוק בו האשימה אותו בגזענות. "לא עברו יומיים מכתיבתו ולפוסט היו מעל 6,000 שיתופים, כל אחד מהם חץ מחודד שננעץ בבשרי", כתב רוניס בדף הפייסבוק שלו, זמן קצר לפני שהתאבד.

נשאלת השאלה: מה הוביל יותר מ-6,000 משתמשים לשתף פוסט של אדם המאשים אדם אחר, כשהם רואים בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שלא ניתנה כל אפשרות לנאשם להגיב? אפשר לקרוא לכך "תרבות העדר". כשגולש פותח את הפייסבוק ומבחין בפוסט שמוציא לשון הרע, יתכן מאוד שהוא יקרא כמה שורות בודדות ממנו ולא יתעמק כל כך בפרטיו. מה שכן "יקפוץ" לו לעין, לעומת זאת, זה מספר הלייקים והשיתופים שקיבל הפרסום. אם חבר שלו מהלימודים עשה לייק, וידידה שלו מהעבודה שיתפה תחת הכיתוב "חתיכת אפס מאופס, תקבל את העונש שלך מה'", זה משפיע על דרך החשיבה שלו ועל עמדתו האישית.

בפוסט האחרון שלי, "משפט התקשורת", הבעתי סלידה ממשפטי השדה שמתרחשים מדי יום ביומו ברשתות החברתיות, ולו רק בגלל שבמציאות של ימינו מה שחושבים עליך - "זה מה שקובע". אנשים לוקחים מאוד קשה את מה שאומרים עליהם, בין אם מדובר בילדים בבית-הספר, וכפי שנוכחנו לדעת – גם כשמדובר במבוגרים רמי-מעמד. כשתפוצת הגידופים מגיעה לויראליות של אלפים ברשת, אחד עלול לפגוע בעצמו בצורה הכי קשה שיש כהענשה עצמית. זה כלל לא משנה אם ההאשמות הן נכונות או לא, או אם הפוסט יוסר בסופו של דבר. אם זה באוויר - יהיה לזה מחיר.

חשוב מאוד, בנוסף, להעלות לדיון פן חיובי של שיימינג (יפה נפש אני ממש לא): לעומת התוצאות ההרסניות הנילוות אליו, ניתן לראות בו גם צדדים מועילים ומבורכים. "תמכור לה את השוקולד", "פתח לה ת'חדר", הם רק חלק מה"פנינים" בהן "זכינו" לחזות בפריים-טיים במהדורות החדשות. עם התפתחות הטכנולוגיה והסמארטפונים כל אזרח היום הוא עיתונאי, וכל התרחשות ציבורית היא פצצת רייטינג פוטנציאלית. ברגע שאנשים נחשפים לאותם סרטונים מביישים בפייסבוק ובטלוויזיה, הם יחשבו פעמיים לפני שיתנהגו בצורה דומה, שמא הם יהפכו ל"כוכבים" הבאים. אם המשטרה ובתי-המשפט לא מטפלים כמו שצריך בתופעת הישראלי המכוער, שמאיימת לשבש את חיינו ולהמאיס עלינו את עולמנו, אז נותר לנו לעשות זאת בעצמנו.

המחבר הנו סטודנט שנה א' בבית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה