דפים

יום שלישי, 20 בפברואר 2018

מרצים כותבים : חזרת העיתונות הקלאסית? מאת: פרופ' סאם לייימן-ווילציג


חזרת העיתונות הקלאסית?

מאת: פרופ׳ סאם ליימן-ווילציג*






מאז תחילת הרשת העולמית בשנות ה-90, העיתונות הממוסדת (אז רק בפורמט מודפס) במגננה. בהתחלה היא כלל לא הבינה את הצונאמי המגיע לשטוף אותה; אח״כ, היא החלה להשקיע במקצת בגרסה מקוונת, אך בצורה דומה מאד לגרסה המודפסת; ורק אחרי שמתחרים חדשים – ללא מסורת מודפסת ובלי הקיבעון המנטאלי הנלווה, התחילו לשאוב קוראים בהמוניהם - החלה העיתונות המסורתית (בלע״ז: Legacy Media) להתעשת ולהוציא גרסה אשר הלמה את היכולות של הטכנולוגיה הדיגיטלית.

ואז הגיחו הצרות האמתיות: רשתות חברתיות כגון פייסבוק, בה ״חדשות״ מתפשטות כמו וירוס אינפורמטיבי; מערכות אִגרון (aggregation) - המאפשרות לקרוא את הכתבה בלי לעיין בדפי העיתון האחרים; מנוע חיפוש ״גוגל״ שחיסל את הבסיס הכספי (לוח מודעות) מהעיתונים והחליש אותם תקציבית בדיוק בתקופה שהיו זקוקים למשאבים ניכרים; בלוגרים עצמאיים, מעין-מקצועיים, המתמחים בתחומי עניין ואינם גובים כסף עבור הגיגיהם; ועוד כהנה איומים על העיתונות המסורתית. התוצאה: מאות עיתונים נסגרו ברחבי העולם ואחרים מחזיקים מעמד בקצות אצבעותיהם. רק הטובים ביותר  בעלי גב פיננסי חזק ומספיק תושייה להשקעה רצינית בגרסה מקוונת כגון הניו יורק טיימס וה-Wall Street Journal – מצליחים.

            מאין תבוא הישועה לשאר העיתונים המסורתיים הטובים? הרבה חוקרי תקשורת הרימו ידיים וניבאו  את ״סוף עידן העיתונות הממוסדת״ כפי שהכרנו אותה מזה מאתיים שנה לפחות. ברם, נדמה לי שוויתרו מוקדם מדי מסיבות של ״אליה וקוץ בה״.

            היתרונות של עיתונות מקוונת (בכל הווריאציות שלה) הינם דינמיות, מִיָדיות וחזותיות. דינמיות: בפלטפורמה דיגיטלית ניתן לשנות צורה בהינף אצבע (בסדר, זה קצת יותר מסובך, אך לא הרבה). מִיָדיות: ניתן להעלות את החדשות הטריות בתוך שניות או דקות ספורות (ולא כמו העיתון הקלאסי, למחרת בבוקר בלבד, אחרי בדיקת מהימנות החדשות שהולכות להתפרסם). חזותיות: תמונות, ציורים, מצגות, קטעי וידיאו, אפילו מציאות רבודה – כל אלה מוצגים בקלות בפלטפורמה דיגיטלית.
            אלא מה? מסתבר שקַלות כל התכונות האלו מהווה עקב אכילס של העיתונות הדיגיטלית, מסיבה פשוטה: מה שיכול עיתונאי מקצועי לעשות, יכול גם אדם מהשורה – ובמיוחד אלה שאינם כל כך ״ישרים״.   כל מה שהרוסים ושליחיהם מחוללים עכשיו בארה״ב, אוקראינה ובארצות אחרות – עשרות אלפי ״טרולים״ שמפיצים שקרים, מדרבנים מחלוקות ושיח ״מגודף״ – פוגע אנושות באמון הציבור בעיתונות המקוונת לסוגיה הרבים. וככל שנכנסות לזירה טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית, המסוגלות להמציא טקסטים של ״בני אדם״, לשנות (בלי סיכוי שנעלה על כך) תמונות (״פורנוגרפיה מזויפת״) ואפילו מלים מדוברות-קוליות של מנהיגים וידוענים (תארו לעצמכם שאתם רואים במו עיניכם ושומעים באוזניכם את רה״מ נתניהו מודה בקולו המוכר: ״נכון, קיבלתי שוחד ממילצ׳ן ואשתי שרה אינה מסוגלת לשלוט על עצמה...״), ברור שבעולם כזה אי אפשר יהיה להאמין בשום דבר.
            למעט... מוסדות עיתונאיים אשר בודקים כל דבר כתוב או מצולם לפני שמפרסמים אותו; שמעסיקים עיתונאים אמינים ומקצועיים בלבד; אשר מוכנים להודות בטעות או בכך שפֹה ושם נפלו בפח על ידי ״שקרן חדשות״ למרות מאמציהם המסודרים; וכן הלאה. נשמע מוכר? כן, קוראים לזה: עיתונות קלאסית.
            העיתונות הישנה מתה; תחי העיתונות המסורתית המתחדשת!
           
   *      פרופ' סאם ליימן-ווילציג  כיהן  כראש בית הספר לתקשורת באונ' בר אילן בשנים תשע"ה ותשע"ו.    



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה