דפים

יום שני, 4 בינואר 2016

משפט התקשורת: בין משפט אולמרט למשפט זדורוב 1. כל האמת על רצח תאיר ראדה

משפט התקשורת- הקדמה

שני משפטים מרכזיים העסיקו את הציבוריות הישראלית לאחרונה, שני  ערעורים שנדונו בבית המשפט העליון:
ערעורו  של רומן זדורוב שהורשע  ברצח הנערה תאיר ראדה  וערעורו של אהוד אולמרט שהורשע בקבלת שוחד בפרשת הולילנד.  הראשון פועל בניין, קשה יום. השני ראש ממשלה לשעבר.
מאז ההרשעות בערכאות הנמוכות התקשורת חרצה משפט: היא יצאה מגדרה כדי שנאמין, בניגוד לפסיקת השופטים,  שהרוצח של תאיר ראדה אולי עדיין מתהלך חופשי ואילו בעניין אולמרט נוצרה בציבור, באמצעות התקשורת, תחושה שלמרות הזיכוי מקבלת שוחד בחצי מליון שקלים, הוא אכן אשם.

כב' השופט יצחק עמית אף התייחס לאוירה הציבורית בפסק הדין בעניין אולמרט:
"יכול שהציבור או חלקו, שמטבע הדברים לא נחשף לכל הפסיפס הראייתי, 'מאוכזב' או 'מופתע' מזיכויו של אולמרט מהאישום העיקרי, אך  אמון הציבור בבית המשפט נובע דווקא מהידיעה שבית המשפט פוסק כפי שמתחייב מהדין ומהראיות ולא בשל חשש מתגובת הציבור. דומה כי התיק שבפנינו מדגים היטב את הפער בין משפט לבין משפט על ידי
התקשורת או על ידי הציבור. בית המשפט לא פוסק על פי תדמיות, לא על פי שמועות, לא על פי 'אבל כולם יודעים ש...' ולא מחשש פן הציבור יתאכזב. שופט דן ופוסק על פי הראיות שהוצגו בבית המשפט ולא על פי ראיונות של זה או אחר בתקשורת"  (מבוסס על ע"פ 5270/14)

בימים הבאים נציג  פוסטים שכתבו סטודנטים בנושא:






כל האמת על רצח תאיר ראדה!!!! כנסו!!!!!!!1
מאת: בת אל צוברי*




כששי יפרח נכנסה לבית האח הגדול, אני נכנסתי למשמרת לילה במוקד. מסך האזעקות המרכזי הפך למסך הקולנוע, וכולם ישבו וצפו בתוכנית שהגיע תורה להפריע לנו להיות עובדים יעילים. "היא חברה של תאיר ראדה, תכנסו לפייסבוק - תראו מה הגיבו על התמונה שלה באח הגדול!".

נכנסתי. קראתי את כל התגובות. חשכו עיניי. מאשימים את הילדה הזאת ברצח? והמגנים טוענים שהיא לא רצחה, היא בסך הכל יודעת מי כן? "שי יפרח יודעת את האמת!". רעננתי כל כמה דקות כדי לראות אם יש מידע חדש. נשאבתי. הסקרנות והאובססיה שלי לקונספירציות הפכו את המשיכה שלי למקרה לבלתי נמנעת. והמשמרת לילה ממש לא הועילה.

למחרת נכנסתי שוב לפייסבוק, לאותה התמונה עם כל המגיבים המאשימים. התגובות נעלמו כלא היו. הדבר שמתאים שיקרה עכשיו הוא שאשכח מכל העניין, ואתמקד בחיפוש ברשת אחר בגדי הים של שי. אבל תוך כמה ימים דחה בית המשפט העליון את הערעור של זדורוב. וביום למחרת פורסמה כתבה בעובדה על ד"ר זייצב, אותו פתולוג שהביא להרשעתו של זדורוב. בכתבה מספרים איך הדוקטור לא ידע להבחין בין סכין משוננת לסכין יפנית. ואז נשמעת השאלה – "האם קיים מנגנון לסילוף ראיות בחסות המדינה?".

 הרגשתי שמנסים להשתלט לי על המוח. תחשבו מה סיקור כזה יכול לעשות לבחורה שעדיין צופה באדיקות בסרטי קונספירציה על ה-9/11 ביוטיוב??? ובעודי מנסה להרגיע את עצמי, לומר – "בתאל, תשלימי עם זה. רומן זדורוב אשם. די, הוא אשם. אז אילנה דיין אמרה. והמגיבים הגיבו. בית המשפט אמר אחרת, תשחררי"; חברה מהצבא מוסיפה אותי לקבוצה בפייסבוק "כל האמת על פרשת רצח תאיר ראדה ז"ל...". נכנסתי לעיין בקבוצה, לזקק לי את ה'נוזל הטהור, שמן-תמצית של האמת' (וירג'יניה וולף מתהפכת בקברה כרגע מלדעת במה פמיניסטיות משוגעות מתעסקות בימים אלה), אבל אז ראיתי יד מלאה בדם, עם שערות שחורות ארוכות. עמדתי להקיא. יצאתי מהקבוצה.


.
 קבוצות פייסבוק שנפתחו בעניין רצח תאיר ראדה

היקום בהתגלמות חבר פייסבוק אחר, החליט שאני לא יכולה לפרוש ככה בשיא  מהחיפוש  פייסבוקי אחר האמת, והוסיף אותי מחדש לקבוצה. בסדר, הבנתי. אני איתכם. אז מי רצח את תאיר ראדה?

גילוי נאות: עדיין אין לי את התשובה. סליחה על הכותרת המטעה. לא יודעת מי רצח את תאיר ראדה. בדיוק כמו 200 אלף העוקבים אחר הקבוצה. אני יודעת משהו אחד – כולם בטוחים שזה לא רומן זדורוב. 
יכול להיות שהטענות נכונות, ויכול להיות שאנחנו נאחזים בטענות הללו מתוך אובססיה. אבל שמו של זדורוב מוכר וידוע לכולנו, כך גם שמה של תאיר. והמחשבה על חפותו לא נוצרה מתוך וואקום. היא הושתלה לנו 
במוח. אנשים ממוצעים לא נוטים לקרוא פסקי דין להנאתם. אנחנו לא יודעים דבר כי חיפשנו בעצמנו לדעת. התקשורת הייתה שם, ואמרה לנו מה לחשוב. אמרה לנו איפה לחפש. והנה אנחנו בפייסבוק שואלים: 
"חברים, תראו את הסימנים על הסנטר, סכין משוננת או מחודדת או משוייפת או מונח אחר שאנחנו בכלל לא מבינים אבל שמענו הרבה בחדשות?".


"חקירות" הגולשים בעניין הרצח

אם מישהו מחפש הוכחות לאסכולת סדר היום, הנה לכם. שחור על גבי לבן על גבי הפייסבוק. פמפמו לנו במוח במשך שנים שרומן זכאי, והנה אנחנו חוקרים ומנתחים, חושבים איך נוציא לאור  את האמת, שאנחנו 
כלל לא בטוחים בה. והדבר העצוב עוד יותר הוא – אם נגלה שאנחנו באמת צודקים. שבאמת זדורוב זכאי. ושי יפרח יודעת את האמת. אם זה באמת נכון, איך לא נשאל את השאלה: כמה עוד חפים מפשע 
יושבים מאחורי סורג ובריח? ולמה התקשורת לא אמרה לנו לחשוב עליהם?

*המחברת הנה סטודנטית שנה ב' בבית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן       



תגובה 1:

  1. כתיבה נהדרת, סוחפת! הנאה צרופה!

    השבמחק