דפים

יום ראשון, 5 באפריל 2015

את חירותי - עוד הגיגים על חירות. פרוייקט משותף



1.      תנו LIKE  לחירות

מאת רוני גלם
הטכנולוגיה החדשה ששטפה את חיינו בעשור האחרון הביאה עמה ריח של חופש, עצמאות וצורות תקשורת אשר אינן תלויות בזמן ובמרחב. מאז כניסתו של הטלפון החכם, הלא הוא הסמארטפון, לחיינו אנו לא צריכים לבדוק את הדרך במפה, לזכור מספרי טלפון בעל-פה ואף ליהנות מעדכוני חדשות בזמן שידורן.
אך בלי שנשים לב, החרות החדשה הפכה את פניה והפכה לשעבוד: התעסקות מתמדת במצב ההודעות בווטסאפ כמו - "קרא ולא ענה", ו- "כמה עשו לייק" "אני חייב לכתוב על זה סטטוס" בעדכון חברינו (הקרובים והרחוקים) בפייסבוק.
אין ספק כי הטכנולוגיה החדשה יכולה להוביל את העולם האנושי למחוזות חדשים אך פיתוח תלות בתוכנות השונות אותן היא מציעה, עלולה לפגום בחופש שלנו לפעול, ליהנות, להתחבר, לגלות ולפעול מתוך הרצון האמתי שלנו ולא על סמך "מה שיחשבו עליי".
אאחל שנדע להכתיב את קצב החיים ואת מהותם לטכנולוגיה ולא שהקצב והמהות ייקבעו לנו על-ידי הטכנולוגיה, שנכבוש יעדים, ולא רק כאלה וירטואליים ושנצא לראות את פריחת האביב לא רק את זו שבאינסטוש.

2.   הרשת: חירות או חרטה?
מאת לידור קונפינו
חירות היא ההשתחררות מהכבלים, שסוגרים עלינו, וחוסמים בפנינו את הדרך להבעה ולנוחות פיזית. האינטרנט, מצליח ליצור מרחב, אך גם גורם לנו להרהר במחשבה- האם להתנתק מה"כבלים" (ממירי הכבלים של הטלוויזיה) או כל מדיום מסורתי אחר.
מאז שנות ה90, הרשת ממשיכה לספק ולהעצים לנו, כנמענים, את החירות. העברה וקבלה של המסרים במדיה המסורתיים, באופן חד כיווני, נראים כזרים בעולם פוסט- מודרני. כיום, כל אחד מתי והיכן שהוא רוצה, ללא אילוצי מערכת או חקיקה, מובע קולו בדרכים שונות: פוסט ברשת חברתית, סרטון יוטיוב, טוקבק על אייטם שפורסם או בלוג ( בדיוק כמו שלנו).
החירות שניתנת לנו דרך המרשתת היא מתנה בשם חופש הביטוי והמידע לכל גולש - ניתן להיות "הסלקטור", שומר הסף של המידע, ובעיקר אין הגבלות זמן, תוכן ומרחק. מצד שני, המתנה יכולה להיות כלי נשק - לאחר לחיצה קלה על "הדק הקליק", ללא סינון או מחשבה מקדימה, חרטה ממש לא תהיה מילה גסה בלקסיקון ההשלכות האפשריות.

3.   חירות וירטואלית-הצד היפה
מאת אסף ניסן
מהי חירות? כאשר אנו מסתכלים על עולמנו המתקדם צריך להבין כי החירות שלנו היא חלק בלתי נפרד ולכן אנו יכולים לעשות את כל מה שאנחנו רוצים. כסטודנט אני הבנתי את חשיבותה של החירות שאנו מקיימים אותה כל הזמן - חופש הביטוי.
חופש הביטוי נותן לנו את הכוח לשנות, ליזום דברים חדשים וע"י כך אנו יכולים ליצור עולם חדש. כאשר אנו כותבים סטטוס בפייסבוק, מפרסמים פעילות חשובה, מגיבים לחבר אנו למעשה משאירים את חותמנו ויוצרים עולם חדש. אפשרות נוספת היא יצירת קמפיינים ויראליים להעלאת מודעות וליצירת מציאות חדשה.
אם נסתכל היטב נראה כי בזכות השיתוף הקטן שלנו נוצרו לא מעט דברים בעלי חשיבות שהותירו אחריהם מעשה טוב וכיף כמו "אתגר הקרח" שנוצר למען העלאת מודעות למחלת ניוון השרירים, פרסומים של מעשים טובים של אנשים וכיוצא בכך. אני מאחל לכולנו חג חירות מלא עשיה חיובית ותזכרו כי יש ביכולתנו לשנות את העולם ע"י מילה אחת בלבד.

*******************************************************************************

הכותבים הנם סטודנטים לתקשורת, שנה ב', בביה"ס לתקשורת, אונ' בר-אילן

2 comments:

  1. שלום, התגובה עניינית ביותר. לראשונה, אני נתקל בהבחנה הזו, הראייה הזו שווה דיון מעמיק יותר לא בהכרח רק במעגל המאקרו של המדינה אלא גם במיקרו - המעגל הפנימי של האינדיבידואל. אך בהקשר של תקשורת, דעתי נאמרה בריש גלי- החירות ניתנת אך ביטול ההגבלות הוא בעצם מתכון לפגיעה.

    לידור קונפינו.

    השבמחק
  2. חירות המחשבה:

    חג החירות בפתח וזה הזמן להרהר האם אנו באמת בני חורין?
    נתחיל מהשאלה: מהי חירות? או יותר נכון, מהי עבדות? בהסתכלות אישית שלי, ניתן להבחין בין עבדות פיזית ועבדות רוחנית/ מחשבתית. לאורך ההיסטוריה של העם היהודי, ניתן לראות, כי ידענו להתמודד עם עבדות פיזית, לעומת עבדות רוחנית שאיימה על קיומנו הרבה פעמים. לא נתפלא, שכאשר אוייבינו רצו להילחם בנו, הם דווקא נלחמו בנו מבחינה רוחנית ( סיפור בלק, מלחמות היוונים ביהודים וכו׳). ולענייננו, מדי פעם אנו שומעים כמה אנו תלויים באמריקאים, באירופאים ובעוד אלף גורמים אחרים. עם זאת, התרבות הישראלית פורחת בכל התחומים. "עם הספר" לומד, מייצר, מפתח ולא מפסיק לרגע. התרבות והפיתוחים הישראליים מגיעים למרחקים. כאשר שוחחתי עם בחור מיפן, במהלך טיול בעולם, הוא חשב שיש בעולם 80 מיליון ישראלים! מבחינתי, אין ספק שאנו בני חורין.

    השבמחק