באיזה ראש אתה?
מאת: אדם לרמן*
בשבוע שעבר התקיימו הבחירות לרשויות ולמועצות העיר בערים
השונות במדינת ישראל. אני מתגורר בראש העין מאז אמצע ינואר 2018 כך שאני לא מעורה
יותר מדי בהתנהלות העיר תחת כהונתו של ראש העיר הקודם, שהתמודד גם בבחירות כיום,
שלום בן משה.
מטבע הדברים, בתקופת הבחירות ישנם כנסים רבים, חוגי בית
ומגוון אירועים אשר בהם ניתן לפנות למתמודדים ולשאול אותם שאלות ישירות ולקבל מענה
בנושאים שמעניינים אותנו. כשבוע לפני הבחירות, בסוף חודש אוקטובר, רז שגיא, איש
צבא בדרגת אל"מ שחי כ-25 שנה בראש העין ופעיל חברתית ובעמותות שונות הגיע
אלינו לביקור בית. בסיום הביקור אמא שלי שאלה אותו שאלה אחת: "האם הוא ידאג
לכך ששכונת פסגות אפק החדשה בראש העין לא תתחרד כפי שקרה ליתר השכונות בעיר עם
השנים?" תשובתו הייתה: "כן”, וכל משפחתי הצביעה לו בבחירות.
תוצאות הבחירות היו כדלקמן: בן משה קיבל 4,477 קולות,
שגיא 4,173, בני בית אור 2,671 קולות, חנוך עוז 2,372, יוכבד פנחסי אדיב 2,000
קולות וישי אדוארד 1,824. בן משה קיבל 28.1 אחוז מהקולות, רז שגיא 21.7 אחוז, בית
אור 15.1, פנחסי אדיב, 10.9 ואדוארד 10.4 אחוז (נלקח ממלאבס, 2018). לאור התוצאות
הללו יתקיים סיבוב שני ב-13 לנובמבר בין
בן משה, ראש העירייה המכהן, לבין רז שגיא, המועמד שמשפחתי ואני בחרנו להעמיד אותו
כראש העיר שלנו.
כיומיים לאחר סיום הסיבוב הראשון, בחזרתי מחדר הכושר
שנמצא בשכונת נווה אפק, נגלה אל מול עיניי פלייר בצבע שחור כאשר באותיות אדומות
כתוב #רקלארזשגיא (נכתב כך במכוון). עלתה שאלה במוחי: האם העובדה שבן משה הינו ראש
העיר המכהן מקנה לו בשם המשילות ומאבק הכוחות את הזכות להכפיש מתמודד באמצעות
פליירים, וכן באמצעות הודעות מכפישות של פעילים בפייסבוק הן בעמוד הפייסבוק של רז
שגיא והן ברחבי הפייסבוק? האם אין מקום גם לערכיות ולניהול מערכת בחירות תקינה
בישראל שבה כל מועמד פונה אל התושבים ומסביר מדוע כדאי לבחור בו, מהן ההבטחות
והדברים שהוא מתחייב לבצע/לנסות לבצע במהלך תקופת כהונתו? מהם הדברים שהוא מביא
אתו שיעזרו לו לבצע את התפקיד על הדרך הטובה ביותר?
אשאיר סיפור זה בצד לרגע, ואפנה להתבטאות של עו"ד דינה
זילבר, המשנה ליועמ"ש, במסגרת דיון בוועדת החינוך של הכנסת ביום שלישי.
התבטאות זו באה כנגד "חוק הנאמנות בתרבות".
עתה אתייחס בקצרה לעיקרי החוק: חוק זה אמור להסמיך את שרת
התרבות לשלול או להפחית תקציבי תמיכה ממשלתיים ממוסדות תרבות. לפי הצעת החוק, ישנן
חמש עילות לשלילת תקציב ציבורי ממוסד אומנותי: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה
יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה
טרור; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי
הפוגע בדגל המדינה או בסמל המדינה. לפי המצב החוקי כיום, סמכות שלילת התקציבים
נתונה בידי שר האוצר, והצעת החוק מעבירה את הסמכות לשרת התרבות (בן נון ושלו,
2018, וואלה תרבות).
כאשר עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש התבקשה
להביע את דעתה על החוק בדיוני הוועדה לפני קריאה שנייה ושלישית היא התייחסה
לערכיות החוק, ולא התייחסה לתפקידה המשפטי – האם החוק חוקתי, האם הוא יכול לעבור
מבחינה חוקית ואין בו כל פסול ביחס לחוקי מדינת ישראל.
בדבריה היא אמרה כי: "...תרבות היא דמיון חופשי,
ויופי, וריבוי קולות, ואומץ, והתרסה, וכנות, וביטוי שאיננו מתחנף שאינו מתאים את
עצמו למבחני התאמה שלטוניים. אנחנו משתנים והארץ שינתה את פניה. הימים מביאים לא
רק חוקים חדשים אלא מילים חדשות – נאמנות, משילות ועוד. שיח חברתי ופוצע – האם יש
מי שנאמן ויש גם מי שבוגד. הבו לנו עם ממושמע ומחונך שחשיבתו אחידה. הנאמנות
בתרבות היא אוקסימורון כמו שתיקה רועמת. מגילת העצמאות קוראת להיות עם חופשי
בארצנו – בכל, ובעיקר בתרבות, זוהי התורה כולה. המסגרת החוקית שמסדירה את התמיכות
הממשלתית – אנחנו משאירים את החוק ההוא שיטפל בכל שאר התמיכות, ורק לנושא התרבות
אנחנו מייצרים הסדר ייחודי, שהוא מחמיר יותר ומתנהל בצורה שונה מההסדרים האחרים.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שהחוק מעורר קשיים של ממש" ( בן נון ושלו,
2018, וואלה תרבות).
לאחר דבריה של עו"ד זילבר, איילת שקד, שרת המשפטים,
אמרה כי היא לא תיתן לה להשתתף יותר בדיונים בכנסת ובממשלה וקראה ליועץ המשפטי
לממשלה, אביחי מנדלבליט לפטר אותה מתפקידה.
השאלה שמעניינת אותי בעקבות שני המקרים הללו היא: האם בשל
המשילות והכוחניות של אנשים בפוליטיקה נעלם המקום לערכיות? בין אם מדובר בדיון
בוועדת החינוך שבו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מביעה את עמדתה הערכית בנוגע לחוק
המוצע, ולא רק את עמדתה המשפטית ובין אם מדובר במתמודד לראשות עיר מול ראש ראש עיר
מכהן אשר משתמש במשאבים ובכוח שברשותו בצורה צינית על מנת לתקוף את עצם אישיותו של
מועמד אחר מבלי להתייחס לסיבות שכדאי לבחור בו, אך ורק משום שהכוח שבידיו מאפשר
לו?
לעניות דעתי, ייתכן מאד שתחשבו כי אני נאיבי, ואין לי כל
בעיה שתחשבו כך. אני חושב כי במדינה דמוקרטית שאנחנו מתפארים בחופש הביטוי הקיים
בה, ובמהלכים הדמוקרטים התקינים שמתבצעים עד לקבלת ההחלטות (נניח). לא רשאית שרת
המשפטים להכתיב את דעתה, שככל הנראה הינה דעה פוליטית ולא ערכית, על עורכי דין
המייצגים את דעתו המשפטית והערכית של מי שאמור לייצג את המדינה בהליכים שייתכן
ויגיעו לדיון בבג"צ. כמובן שאם עורכת הדין חרגה מהמוסכם על דעת היועמ"ש יש
בכך עבירה משמעתית אבל בשום אופן אין זה מתפקידה של השרה להתערב בעבודת היועמ"ש.
באשר לבחירות לראשות העיר, סבורני כי אילו ראש
העיר המכהן, שלום בן משה, היה בוחר להציג את פעולותיו בקידום ופיתוח העיר מבחינת
חינוך, תשתיות, מקומות בילוי וכו', היה זה מועיל לו הרבה יותר בבחירתו מחדש מאשר
שימוש בקמפיין נגטיבי הממוקד באישיות שרצה מולו, רז שגיא. זה מזכיר קמפיין דומה
לזה שניהלו בוז'י הרצוג וציפי לבני מול בנימין נתניהו מה שבסופו של דבר פגע בהם כי
הם לא הציעו חלופה ראויה. במקרה שלו, תתכן פגיעה בשל העובדה שהוא לא מציין סיבות
לשימורו בתפקיד.
מקורות:
בן נון, ש', ושלו, ט'. ( 6 לנובמבר, 2018). התנגדות
משפטית חריפה לחוק הנאמנות בתרבות מצד המשנה ליועמ"ש והיועץ המשפטי לכנסת.
נדלה מאתר וואלה תרבות: https://e.walla.co.il/item/3198509 .
לוי טלבי, מ'. (31.10.18). תוצאות הבחירות בראש העין:
הולכים לסיבוב שני בין שלום בן משה לרז שגיא. נדלה מאתר מלאבס פתח תקווה: https://www.melabes.co.il/rosh-haayin/27316 .
* אדם לרמן הנו סטודנט לתואר שני בתקשורת, אונ' בר אילן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה