דפים

יום שני, 5 במרץ 2018

סטודנטים כותבים:השתתפות אזרחית בדפי הפייסבוק של חברי כנסת ישראליים מאת: מוריה זלצר וולשטין



השתתפות אזרחית בדפי הפייסבוק של חברי כנסת ישראליים  

מאת: מוריה זלצר וולשטין*




                                 
דוח מחקר
המחקר עוסק במהות הקשר בין הציבור לנציגיו בפייסבוק ומנקודת מבטם של האזרחים. בשנים האחרונות, ישנה ציפייה שהאינטרנט וערוצי המדיה החברתית בכלל והפייסבוק בפרט, ישמשו פלטפורמה והזדמנות לתקשורת ישירה וליצירת דיאלוג בין הציבור לנבחריו. וזאת למה? המדיה החברתית נוחה וידידותית לשימוש ולהעברת מסרים כגון: תגובות, עמדות, תלונות, תמיכה או ביקורת והכל ללא סינון, בזמן אמת ובאופן מהיר וישיר.[ישראל היא מן המדינות המובילות בעולם באחוזי השימוש של האוכלוסייה בפייסבוק ובזמן שהקדישו הגולשים לפעילות בו (בזק, 2016), 59% מהאוכלוסייה בישראל. כתוצאה מכך הפך הפייסבוק בישראל, לפלטפורמה הדומיננטית גם בקשר שבין הציבור לנבחריו]

אם כך מיהו קהל המגיבים הפוליטים בפייסבוק של חברי כנסת בישראל? והאמנם מתקיים דיאלוג אמיתי בעיניהם כלומר אם פעילותם נחשבת לפעילות פוליטית?
המחקר מתמקד באינטראקציה הפוליטית בין מגיבים לפוליטיקאים, מצדם של המגיבים ונבחנו שלוש שאלות מחקר: מה הוא הפרופיל של המגיבים הפעילים ביותר בדפי הפייסבוק של חברי כנסת בישראל.מה הם מניעיהם העיקריים להשתתפות פוליטית דווקא במדיה החברתית ומה המשמעות, הלכה למעשה, של השתתפות פוליטית בפייסבוק?
המחקר התבסס על שילוב מתודולוגיות ועשה שימוש בכלי של ראיונות מקוונים, המשלבים שאלות פתוחות וסגורות.
המחקר בחן תמונת מצב הכוללת את השימוש של 30 מגיבים פוליטיים, מהפעילים ביותר, בדפי הפייסבוק של חברי כנסת בישראל (במהלך תקופת המחקר: מרץ 2015 – מרץ 2016), על ידי שרטוט הפרופיל שלהם, הכרת התנהלותם ופעילותם הפוליטית בדפי הפייסבוק, הבנת מניעיהם לפעילות דווקא במדיה החברתית, ולבסוף, הצגת התמות שעלו מן הראיונות המקוונים.

כלי המחקר בהם נעשה שימוש לטובת המחקר: נטוויז - Netvizz- אפליקציית פייסבוק המאפשרת לקבל נתונים כמותיים אודות פעילויות שונות על גבי פלטפורמת פייסבוק, במיוחד מקבוצות ודפים ולצורכי מחקר.
ראיונות חצי מובנים שנערכו באמצעות הסקייפ וגם ראיונות טלפוניים בהתבסס על מחקרים שהשתמשו במתודולוגיה דומה של ראיונות באמצעות טכנולוגיה דיגיטאלית .

תקופת המחקר: מרץ 2015 – מרץ 2016: השנה הראשונה לאחר הבחירות לכנסת ה – 20. תקופה זו נבחרה על מנת לבחון את הקשר בין הפוליטיקאים לציבור, שלא במהלך קמפיין בחירות אלא במהלך הכהונה. זאת מאחר ובתקופת הבחירות מתקיים קמפיין אינטנסיבי המתבצע גם באמצעות דפי הפייסבוק של חברי הכנסת חשוב להבין כי עשרות רשומות, המכונות "פוסטים", מועלות מידי חודש ע"י חברי הכנסת לקהל העוקבים, ואלפי תגובות מוצגות בדפי הפייסבוק של חברי הכנסת, בהתאמה. חברי כנסת בארץ מבינים כי יצירת דיאלוג ברשת, חשובה גם במהלך קמפיין הבחירות וגם בתקופה שלאחריהן. בדיקה מקדמית שערכתי, באמצעות אפליקציית Netvizz, העלתה כי היקף הפעילות בדפי הפייסבוק של נבחרי ציבור מכפיל את עצמו בתקופת הבחירות. בעוד שבתקופה שאינה תקופת בחירות, חברי הכנסת מעלים פוסטים בודדים בחודש, הרי שבמהלך קמפיין הבחירות גדל קצב העלאת הפוסטים לכדי עשרות פוסטים בחודש (חלבה – עמיר, 2011; מנתוני פייסבוק ל 2015 בתוכנת Netvizz). לפיכך בחרתי לנטרל את 'תקופת הבחירות' ולבדוק את המניעים 'הטהורים' של הקהל, בתקופת כהונת חברי הכנסת.

אוכלוסיית המחקר נבחרה באמצעות דגימה מכוונת של 30 המגיבים, הפעילים ביותר בדפי הפייסבוק של חברי הכנסת הפעילים ביותר. 3 מגיבים לכל דף של עשרת חברי הכנסת, שאותרו כבעלי הדפים הפעילים ביותר בפייסבוק. במחקר זה, בחרתי במכוון, לדגום את המגיבים הראשיים בדפי פייסבוק של חברי כנסת, על אף שברור כי קבוצה זו אינה ייצוגית באופן מלא לקטגוריה של מגיבים פוליטית אינטרנטית.
פעילות הקהל ברשת חברתית.
בשונה מפרסום רגיל (עיתון/ טלוויזיה/ שלטי חוצות), שם הצופים הם פאסיביים ואינם יכולים לקחת חלק פעיל, המדיה החברתית מאפשרים שיתוף ודיאלוג, ולכן אני חוקרת דווקא את מחוללי הדיאלוג, את המגיבים הפעילים ביותר. העוקבים הפאסיביים, שאינם מגיבים כלל, חשובים לפוליטיקאי, אך אינם תורמים לייחודיותה של הרשת החברתית בהשוואה לפרסום רגיל. מכיוון שאני מעוניינת במגיבים ולא בעוקבים הפאסיביים, אני בוחרת לדגום את המגיבים הבולטים וללמוד באמצעותם על אוכלוסיית המגיבים כולה.
אז מי הוא קהל המגיבים הפוליטים בפייסבוק של חברי הכנסת?
ממצאי הפרופיל הדמוגרפי, שעולה מניתוח הנתונים שהוצגו, מעיד כי המגיבים הפוליטיים בדפי הפייסבוק של חברי כנסת בישראל הינם ברובם, גברים, בגילאי 60-30, לא מבוגרים צעירים (18-25 young adults) אך גם לא פנסיונרים. בעלי השכלה תיכונית ותואר ראשון, רובם עובדים, ולמרות חוסר זמן, טורחים להיות פעילים פוליטית. המגיבים, ברובם אינם דתיים; חלקם מסורתיים ואף טענו שלגורם הדת אין קשר בפעילותם בדפי הפייסבוק של חברי הכנסת. מבחינת אישיות, ועל פי מה שהוגדר במחקר זה, נמצא שרוב המגיבים בעלי ביטחון עצמי גבוה, אוהבים לשתף ומחפשים חוויות חדשות. בהיבט של השקפה פוליטית, נמצא כי להשקפה הפוליטית אין השפעה על מידת הפעילות הפוליטית של המגיבים בפייסבוק. בנוסף, מצאתי כי התפלגות המגיבים, מבחינת השקפה דתית ופוליטית, תואמת בקרוב את ההתפלגות באוכלוסייה (ועדת הבחירות המרכזית; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015).
מה מניע אותם לפעילות פוליטית דווקא בפייסבוק??
נמצא שרוב המגיבים, בפייסבוק של חברי הכנסת, מודעים לעובדת היותם משתתפים פוליטיים, והמניעים המובילים אותם לפעילות פוליטית בפייסבוק של חברי כנסת בישראל נובעים מתוך 'מניעים פנימיים' כגון 'ערכיות' ו'רצון להשפיע'.
בנוסף נמצא כי פעילותם של המגיבים, בדפי הפייסבוק של חברי כנסת בישראל, נחשבת לצורה משלימה והולמת למעורבות פוליטית בעולם האמיתי.מחקר זה מעלה כי באמצעות אינטראקציה הדדית בפייסבוק, ניתן אף ליישם מעורבות אזרחית הלכה למעשה. פעילות המגיבים בפייסבוק נתפשת בעיניהם כפעילות פוליטית לכל דבר ועניין, כהזדמנות ישירה לשיח עם נציגי הציבור וככלי אמתי לקידום הדמוקרטיה. זאת ועוד, מן הממצאים ניתן להסיק כי פלטפורמת הפייסבוק והפעילות הפוליטית המקוונת במדיה החברתית, מהווים זירה נוספת לפעילות פוליטית משמעותית.

אם נסכם את הממצאים לעיל, בניגוד לטענות הגורסות חדשות לבקרים בספרות, המגדירות השתתפות פוליטית בפייסבוק כהשתתפות אגבית, סוג של סלקטיביזם (Slacktivism) נמצא, כי מדובר בפעילות שנעשית מתוך מחשבה ורצינות ולא כבדרך אגב.

מצאתי גם שרוב המגיבים בפייסבוק של חברי הכנסת מודעים לעובדת היותם משתתפים פוליטיים, ותגובותיהם בדף הפייסבוק של חבר כנסת, הבעת עמדה תוך חשיפת דעותיהם הפוליטיות האישיות בפומבי נעשות באופן מודע לחלוטין, והם מעוניינים להיות מעורבים מבחינה פוליטית לכל דבר.
אם נתייחס לשני פרמטרים נוספים שנבדקו בפרופיל המגיבים, השקפה דתית והשקפה פוליטית, נמצא כי המגיבים ברובם אינם דתיים, חלקם מסורתיים ואף טענו שלגורם הדת אין קשר בפעילותם בדפי הפייסבוק של חברי כנסת. מבחינה פוליטית נמצא כי להשקפה הפוליטית אין השפעה על מידת הפעילות הפוליטית של המגיבים בפייסבוק.
בנוסף מצאתי כי התפלגות המגיבים מבחינת השקפה דתית ופוליטית תואמת בקרוב את ההתפלגות באוכלוסייה (ועדת הבחירות המרכזית; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015).גם מממצאים אלו עולה כי המגיבים בדפי הפייסבוק של חברי כנסת מעוניינים להיות מעורבים פוליטית נטו, ללא קשר להשקפתם הדתית ו/הפוליטית ומחזקים את מסקנת המחקר ה עונות על שלוש שאלות המחקר.
נמצא כי פעילות המגיבים בדפי הפייסבוק של חברי הכנסת הינה פעילות פוליטית משמעותית. הפייסבוק משמש כזירה נוספת לפעילות פוליטית, ומושך אליו פעילים פוליטיים ותיקים מזירות אחרות, ובנוסף, מרחיב את מעגל המשתתפים בפעילות הפוליטית בכך שמביא אזרחים, שלא היו פעילים בזירות אחרות, לפעילות פוליטית. יחד עם זאת, נראה כי הפייסבוק לא מצליח לפרוץ את גבולות המאפיינים של הפעילים הפוליטיים הוותיקים והפעילים בזירה זו דומים במאפייניהם לפעילים הפוליטיים בזירה המסורתית (אופליין).


*המחברת סיימה תואר שני   בתקשורת דיגיטלית,  בבית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן
ניתן לקרא את המחקר המלא בספריית אוניברסיטת בר אילן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה