התנסות אישית
בקורס בלמידה הפוכה או הדרך ללמידה עצמאית – פרספקטיבות משלימות של מרצה
וסטודנטים
מאת: ד"ר שרון חליבה אמיר
מרצה:
בשנה שעברה נתבקשתי
לפתח קורס בחירה חדש לבית הספר לתקשורת. כשחשבתי במה ארצה לעסוק בקורס נזכרתי
בסטודנטים שתמיד מבקשים לדעת עוד במגוון סוגיות הנוגעות בתפר שבין חברה וטכנולוגיה
שמפאת קוצר הזמן איננו נכנסים לעומקן בקורסי החובה הגדושים גם כך. החלטתי למקד את
הקורס במושגים ובקונספציות שמשמעותם השתנתה בעידן הדיגיטלי החל ממושג הפרטיות, דרך
הלבירינט שבו נמצא האזרח בין המדינה לתאגידי הענק ועד לעיתונות המשנה פניה
ולעיתונאים הנדרשים להמציא עצמם מחדש. קראתי לקורס "מחשב מסלול מחדש" עם
רמיזה ברורה לווייז אבל גם במשמעות הרגילה של אנשים המבחינים כי הדרך הישנה בה
הלכו השתנתה והגיעה למבוי סתום. החומר טמן בחובו גם הבטחה לפורמט לימוד מסוג אחר.
מעניין, חדשני אך לא פחות מאתגר עבור המרצה והסטודנטים גם יחד....החלטתי ללמד
בפורמט כיתה הפוכה. כיתה הפוכה Flipped
Classroom משמעותה היפוך סדר
הלמידה. המורה / המרצה אינו עומד בכיתה ומרצה בפני התלמידים / הסטודנטים ...הקניית
הידע הראשוני נעשית לפני הלמידה העצמאית של הסטודנטים המתבצעת
בכיתה במהלך השיעור בהנחיית המרצה ובסיועו.
לצורך הכנת הקורס
קיבלתי כמה החלטות אופרטיביות:
1. מיקוד במספר נושאים מצומצם שיאפשר שיחה ולמידה עמוקה בכל אחד
מהנושאים
2. שימוש בסרטי תעודה באורך מלא ובחומרי הוראה ייחודיים
3. שימוש בפלטפורמה מקוונת במהלך השיעורים הפרונטליים: דוטסטורמינג –
https://dotstorming.com פלטפורמת
סיעור מוחות המשמשת גם להוראה ומאפשרת שיתוף תכנים, צ'אט בזמן אמת והזמנת סטודנטים
להתחבר ללוחות נושאיים כך שיוכלו להגיב, להעיר ולנקד כל פריט מידע. עבור כל נושא
יצרתי לוח ייעודי.
ידעתי שאני לוקחת סיכון
שהסטודנטים לא יתחברו לפורמט אך קיוויתי לטוב. את הסמסטר התחלתי בחשש מפני הלא
נודע, זה היה ניסוי חומרים בזמן אמת.
לכל נושא הוקצו מספר
שיעורים. את העיסוק בכל נושא התחלנו בצפייה משותפת בסרט באורך מלא, דבר שאינו
מתאפשר בקורס רגיל. בשיעור העוקב היינו מדברים על הסרט ואז למהלך מספר שיעורים
עוקבים הסטודנטים היו מקבלים את רוב זמן השיעור על מנת לעיין בחומרים שהעליתי להם
ללוח, להגיב עליהם ולהוסיף כרטיסים חדשים משלהם. על מסך הברקו מוקרן במקביל הלוח הספציפי. השיעורים מתנהלים
באווירה אחרת, רגועה יותר, אווירה של שיחה ושיתוף. עבודת המרצה אינה פחותה, בדיוק
להיפך – הוא צריך לשחות בחומר ובד בבד להיות מוכן ומזומן לקבל את רעיונות
הסטודנטים. אבל גם הסטודנטים נדרשים למאמץ אקטיבי, הם לא באים לשיעור לקלוט מידע
אלא מחפשים חומרים בעצמם ועם חבריהם....
פורמט כזה יוצר מספר
אילוצים:
1. הגבלת מספר הסטודנטים בקורס כך שיתאפשר שיח פתוח ואישי והיכרות עם
כל הסטודנטים
2. פתיחתו רק בפני תלמידי שנים מתקדמות שכבר עברו את קורסי המבואות
3. השילוב בין כיתה הפוכה לנושאים לגביהם יש יותר שאלות מתשובות מחייב
גם מטלות ייחודיות. כך לדוגמה - בחינה אינה פורמט מתאים; ..אין חומר בסיסי שניתן
לבחון עליו.... זהו קורס המחייב משימות רפלקטיביות של מחשבה והתבוננות מעמיקה. אני
בחרתי לתת לסטודנטים שלי מבחן בית ויצירת לוח דוטסטורמינג אישי להם הנוגע בזווית
ספציפית של אחד הנושאים שעסקנו בהם. מגוון הנושאים המדהים שהסטודנטים עסקו בהם
מעיד על פתיחות המחשבה ועל הלמידה המעמיקה.
למדתי מהסטודנטים שלי
ויחד עמם על סוגיות הנוגעות לחיינו כאינדיבידואלים וכחברה בעידן הדיגיטלי. עם תום
הקורס אני מרגישה שהיום גם אני יודעת הרבה יותר.... החוויה הייתה מעשירה ומרתקת.
מבחינתי הניסוי הצליח בגדול J
סטודנטים:
בשנה הראשונה לתואר,
כשרק הגענו לאוניברסיטה, פרופ' סם ליימן-ווילציג שיתף אותנו בשיחת פתיחה כי המטרה
של התואר היא לפתח לנו את החשיבה, "להשחיז את מוחינו" (אלו היו המילים
הספציפיות שלו), ולא רק לגרום לנו להצליח לשנן ולזכור חומר בעל-פה.
והנה, עם סילבוס קצת
אחר, מטלות מיוחדות ומבחן שדורש יצירתיות, התנסחות ויכולות חשיבה חדשניות - הופיע
הקורס 'מחשב מסלול מחדש'. בשונה מקורסים אחרים באקדמיה, הקורס 'מחשב מסלול
מחדש' התנהל הן בכיתה והן באתר שנקרא "DotStorming", בו שיתפנו כתבות, סרטונים, תמונות
וחומר אינטרנטי נוסף בנושאים הנוגעים לחדשנות, לעידן הדיגיטלי, לפיתוחים
טכנולוגיים וכיצד אלו משפיעים על עיתונאים ועל אזרחים בישראל ובעולם.
הקורס עסק בנושאים
מגוונים, מה שנתן לכל אחד מאיתנו את ההזדמנות להתחבר אליו מזוויות שונות. המטלה
הסופית בקורס הייתה לבחור נושא שמתקשר לעולמות התוכן בהם נגענו, לפתוח לוח
באתר DotStorming,
ולהעלות אליו תוכן: כתבות, מאמרים, סרטונים ועוד בנושא הנבחר. הגמישות בבחירת
הנושא דרשה מאיתנו להיות יצירתיים והנגישות ללוחות של שאר הסטודנטים נתנה לנו את
האפשרות ללמוד אודות נושאים מרתקים שאני באופן אישי לא התעמקתי בהם בעבר: קידום
תוכן בעידן הביג דאטה, רובוטיקה והגיל השלישי, הזכות לפרטיות בפן הרפואי, ועוד.
המבחן, בשונה ממבחנים
אחרים באקדמיה, היה מבחן בית שלא דרש מאיתנו לשנן חומר בעל-פה ולשפוך את כל מה
שאנחנו זוכרים בתשובה קצרצרה, אלא הוביל אותנו לחשיבה מסתעפת, יצירתית וחדשנות:
המענה על התשובה כלל יותר שאלות ותהיות מאשר עובדות ונתונים חד-משמעיים. התשובות
נכתבו בזיקה לחומר שלמדנו בקורס והישענות על מקורות, אך השאלות יכלו לקחת כל אחד
מאיתנו לכיוון אחר והתשובות מדגישות בעיקר את אופן החשיבה שלנו ולאו דווקא פתרון
מדויק.
לדעתי, תוכן
ואופי הקורס בכללותו מותאם ונכון יותר לימינו, קומניקטיבי ומיידי. הרלוונטיות של
אופי העברת תכנים בתחום האקדמי תקשורתי - חשובה ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה