דפים

יום ראשון, 7 בפברואר 2016

סטודנטים כותבים: אל תשלח את ההודעה

אל תשלח את ההודעה
מאת: אירה פייגין*



הנושא של בריונות ברשת הוא נושא שנלחמים בו כבר שנים ארוכות. התפתחותן של הרשתות החברתיות ומגוון האפליקציות בסמארטפונים מספקים עוד ועוד דרכים בהן עלולה  "בריונות ברשת" להתממש  ועוד ילדים, בני נוער ואף אנשים מבוגרים ייפגעו. הנושא נוגע בעיקר לילדים ובני נוער בתיכון, שם ההתעסקות סביב מי חבר של מי, ומי בחבורה הוא נושא מרכזי.
בעבר,הבריונות היתה באה לידי ביטוי  בחרם כיתתי בו הכיתה או קבוצת ילדים מסויימת לא הייתה מדברת עם ילד מסויים, במקרים יותר גרועים היו מעליבים אותו/ה מולו/ה או מאחורי הגב, מקללים ואומרים מילים פוגעות. במקרים יותר גרועים הבריונות כללה  מעשים אלימים (שיכלו להביא גם למוות). עם התפתחות הרשתות החברתיות הנושא התרחב לאינטרנט, בו לא רק ילדי הכיתה יכולים להיות שותפים למעשה, אלא ילדם ובני נוער מהארץ והמעולם. באינטרנט ניתן לפרסם סרטונים בעלי תכנים מעליבים ופוגעים, לשלוח הודעות פומביות וגם הודעות אישיות לאותו אדם על מנת לפגוע בו. בשנים המוקדמות של האינטרנט נבנו אתרים (ניתן לראות זאת במספר סרטים אמריקאיים ישנים, ודוגמא יותר עדכנית זה הסדרה "מגרש ביתי", באחת העונות ישנו פרק על נערה בתיכון שפוגעים בה ויש אתר שהבנות שפוגעות בה בנו והם מפרסמות בו מתי הם יפגעו בה והיכן) בהם תוארה השנאה כלפי אותו ילד שעושים עליו חרם ולעיתים אפילו נקראו הילדים האחרים לפגוע בו. עם הופעת הפייסבוק, האתר אפשר פרסום הודעות על הקיר של המשתמש, שליחת הודעות בצ'ט ופתיחת קבוצות בהן הנושא המרכזי הוא האדם אותו לא אוהבים.
לאחר הפייסבוק, החלו להופיע  סמארטפונים, ואיתם החלו להתפתח יותר ויותר אפליקציות חברתיות בהן ניתן לשתף קבצים ולהתכתב. לפני כשנה פותחה האפליקצייה סיקרט  שאיפשרה פרסום הודעות אנונימיות, שאותן ראו רק בעלי האפליקציה. היישום הזה כבר לא קיים בגלל הבעייתיות שהוא ייצר, אנשים רבים נפגעו בגלל ההודעות האנונימיות הללו שנשלחו. מטרת האפליקציה לא הייתה כזו, אך מכיוון שהיא איפשרה למשהו שכזה לקרות ומכיוון שנושא בריונות ברשת רק מחמיר עם הזמן האפלקיציה לא היוותה מקור לשיתוף הודעות מצחיקות אלא מקור להעלבה ופגיעה באחרים.
אפלקיציית הסנאפצ'אט האמריקאית המצליחה, גם היא מקור בו משתמשים לבריונות ברשת. פרסום תמונה או סרטון בזמן אמת, שיתוף בין מאות ואף אלפי אנשים, התוצאות יכולות להיות הרסניות.
ומה התוצאות של כל אלו?
במקרים הפחות גרועים, אותו אחד או אחת שפגעו בהם/ן, המשיכו הלאה ולא התייחסו, למדו כיצד להיות מעל אותם האנשים שפגעו בהם. במקרים היותר גרועים, האנשים פיתחו דיכאון, חרדה, החלו להתבודד ולברוח מהסביבה, רק שלא ידברו עליהם. המקרים הנוראיים ביותר, הסתיימו  בהתאבדות של לא מעט בני נוער, ילדים וצעירים שלא הצליחו להתגבר על כל המילים הפוגעות שנאמרו להם ופשוט הפסיקו את חייהם.
לאחרונה הופיעה בישראל האפליקצייה בליינדספוט, אותה פיתח דור רפאלי. האפליקצייה מאפשרת שליחת מסרים אנונימיים לכל רשימת אנשי הקשר שלך, גם אלו שאין ברשותם את האפליקציה. ברגע שהאפליקציה הופיעה היא זכתה לגל של תגובות שליליות ובקשות חוזרות ונישנות מדור רפלאי לסגור אותה לפני שיהיה מאוחר מדי. מפתח האפלקיציה אמר שהמטרה של היישום היא לאפשר לאנשים להתבטא ולומר מה שהם מרגישים אחד לשני בלי לדעת מי זה, להנות ולצחוק. בנוסף הוא אמר, שאם הוא לא היה אחיה של בר רפאלי כל התגובות הללו לא היו נאמרות והאפליקציה פשוט הייתה יוצאת לשוק. מה שדור רפאלי אולי  לא בדק זה את נושא הבריונות ברשת, כמות הנפגעים מדי שנה, אפילו מדי חודש ומדי שבוע. אלו מספרים מצערים. אנשים רבים פוחדים שהאפליקציה תגרום לכך שמישהו יתאבד בגלל הדברים האיומים שיוכלו להיכתב שם.
לדעתי, יש לסגור את האפליקציה הזו, יש בה יותר רע מטוב. כיום אנשים לא מחפשים לבטא את רגשותיהם באנונימיות. מרבית האנשים שאני מכירה שומרים את רגשותיהם לעצמם או חושפים אותם בפני האנשים המתאימים. אף אחד לא רוצה לשלוח הודעות אנונימיות, אין בכך שום תועלת. במידה וארצה לומר דבר מה אתקשר או אכתוב הודעה רגילה לאותו אדם. אני לא תומכת באפליקציות מסוג זה מכיוון שהן מעודדות באופן גלוי בריונות ברשת. הפייסבוק לעומת זאת זו רשת חברתית שלרוב מעלים אליה תמונות וסרטונים, מגיבים אחד לשני וסתם גולשים ורואים מה אחרים פרסמו. אינני אומרת שאין טוקבקים ושיימינג בפייסבוק, כי יש, ויש הרבה מזה, וחברה קרובה שלי זכתה לקבל לא מעט תגובות קשות בגלל משהו שפרסמה.
לסיכום, אני רוצה לומר שאנו לוקחים את חיי האדם כמובנים מאליו, אנו לא חושבים על ההשלכות העתידיות ומה עלול לקרות אם נאמר משהו פוגע ומעליב לאדם מסויים. יש הבדל בין דיבור ישיר ובין כתיבה ברשת חברתית. כשזה נעשה באופן אנונימי זה גם יכול להיות מאוד מפחיד, אין לדעת מי הכותב ומה הוא יודע עלייך, אין לדעת מה מתכננים האנשים שיושבים מאחורי המסך. כשזה לא נעשה בצורה אנונימית ומכירים את הכותב ניתן להעריך מה יקרה הלאה: האם זה יימשך? אולי ייפסק? נוכל לפנות לגורמים המתאימים: משטרה או פרקליט. אך כאן, כשאין שם ואין פנים אין למי לפנות, ולרוב נעדיף להחביא את זה ולא לספר מהפחד, מהמבוכה.

בקשה אחת יש לי, אל תורידו לא את האפליקציה הזו ולא אפליקציה אחרת שדומה לבליינדספוט. שלחו הודעות כשאתם לא מסתירים את זהותכם. והכי חשוב, אל תשאבו לתוך עולם של בריונות ברשת ואל תפגעו באנשים לא באינטרנט ולא פנים מול פנים כי אתם לא הייתם רוצים למצוא את עצמכם מהצד השני. מצאו פתרונות אחרים לבעיות הללו שיש ביניכם. 

* המחברת הנה סטודנטית שנה א' בביה"ס לתקשורת, אונ' בר אילן

אין תגובות:

פרסום תגובה