הבחירות בארה"ב: מבחן לסקרים
מאת:
פרופ' איתן גלבוע*
תחזיות
הסקרים במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב הן מבחן למכוני הסקרים בדמוקרטיות
המערביות. בבחירות שהתקיימו בישראל ובבריטניה ב- 2015, תחזיות הסקרים נכשלו כליל.
בארץ, הסקרים הורו על יתרון המחנה הציוני על הליכוד:24-26 מנדטים (למחנה הציוני) מול 20-23
מנדטים (לליכוד). גם מדגמי הטלוויזיה של כל שלושת הערוצים, שהצביעו על מאבק שקול
בין שתי המפלגות הגדולות, החטיאו את תוצאות האמת: הליכוד זכה בניצחון גדול על
המחנה הציוני, 30 לעומת 24 מנדטים. התוצאות הפתיעו וגרמו לביקורת קשה על מכוני
הסקרים.
התופעה
חזרה בבחירות שהתקיימו בבריטניה במאי. לאורך כל מערכת הבחירות ועד הימים האחרונים ממש, הסקרים הורו על מרוץ
צמוד מאד בין השמרנים לבין מפלגת העבודה. הפרשנים אף חזו שהמנצחת לא תשיג רוב
בפרלמנט, ותאלץ להקים קואליציה עם מפלגה או מפלגות אחרות . הסקרים בבריטניה מציגים
תחזיות באחוזים ולא במספרי מנדטים והם הורו על תיקו סטטיסטי מוחלט. אבל השמרנים
זכו בניצחון מכריע על העבודה בשיעור של 38% מול 32% וברוב מוחלט
בפרלמנט. רק מכון סקרים אחד, "סורוישן", קלע בדיוק לתוצאות האמת, אבל
התחזית שלו לא פורסמה בתקשורת כי נראתה חריגה מדי. גם בבריטניה הופיעה ביקורת
חריפה על מכוני הסקרים.
מכוני
הסקרים הציגו כמה סיבות לכישלון תחזיותיהם. בארץ-טענו המכונים, שהחוק אוסר על
פרסום סקרים בחמישה הימים שלפני יום הבחירות ובדיוק בימים האלה חלו שינויים בדפוסי
ההצבעה. הם יחסו השפעה רבה לפניית נתניהו ביום הבחירות לבוחרי הליכוד והימין, שבה
התריע על המוני מצביעים ערבים שמוסעים לקלפיות באוטובוסים ששכרו ארגוני שמאל
לקלפיות. המכונים הוסיפו שבוחרים רבים במדגמים שלהם אינם אומרים את האמת כאשר הם
נשאלים לאיזה מפלגה הם מתכוונים להצביע. הסוקרים אמרו שהם זיהו את השינוי במגמה
לטובת הליכוד בימים האחרונים של המרוץ, אבל בשל החוק לא יכלו לפרסמו.
בארה"ב
- התקיימו כבר מספר פרימריס וניתן לבחון את תוצאות הסקרים מול תוצאות האמת.
הפרמטרים החשובים בבחירות האלה הם הזוכים במקום הראשון, דירוג המועמדים האחרים
והפערים בין הזוכה לאחרים ובינם לבין עצמם. בפרימריס הראשונים באיווה, הסקרים
החטיאו את הזוכה ברפובליקנים ואת פער הניצחון של הילארי קלינטון על ברני סנדרס.
דונלד טראמפ דורג ראשון בפער משמעותי, אבל טד קרוז ניצח; אצל הדמוקרטים, קלינטון
הייתה אמורה לנצח בפער גדול וניצחה בפער חסר משמעות של 0.2% בלבד. סנדרס ראה
בתוצאה הזו ניצחון שלו. אצל הרפובליקנים, מרקו רוביו דורג שלישי הן בסקרים והן
בתוצאות האמת, אבל הפער בינו למקום השני הצטמצם מ 7% בסקרים ל1% חסר משמעות בתוצאות
האמת.
בפרימריס
השניים, בניו המפשייר, הסקרים דייקו בחיזוי המנצחים, טראמפ וסנדרס, אבל החטיאו
בחיזוי פער הניצחון של סנדרס ואת דירוג המועמדים אצל הרפובליקנים. בסקרים סנדרס הוביל
בשיעור של 13% וקלינטון אמרה שניצחון שלו
מתחת 10% יהיה בעצם ניצחון שלה, אבל סנדרס ניצח בהפרש גדול של 22%. טראמפ הוביל בפער
של 17% וניצח בהפרש קרוב של 19%, ודירוג האמת היה שונה במקצת. הסקרים חזו שרוביו
יזכה במקום השני והוא קיבל רק את המקום החמישי ובמקומו דורג ג'ון קסיק. קרוז מנצח
איווה, וג'ב בוש עלו מקום אחד בדירוג.
הפרימריס
הבאים התקיימו בשתי מדינות נפרדות: של הרפובליקנים בקרולינה הדרומית ושל הדמוקרטים
בנוואדה. גם הפעם הסקרים דייקו בשני המקומות בקביעת זהות המנצחים: טראמפ וקלינטון.
קלינטון וסנדרס קיבלו יותר קולות מכפי שהסקרים חזו אבל הפער ביניהם הן בסקרים והן
בתוצאות האמת היה דומה 5%. הפעם הסקרים דייקו גם לגבי דירוג חמשת המועמדים
הרפובליקנים אחרי טראמפ: רוביו שני, קרוז שלישי, בוש רביעי, קסיק חמישי וקארסון
שישי. הפער בסקרים בין טראמפ למקומות 2 ו-3 היה 13% ובתוצאות האמת 10%. כל אלה הם
תוצאות טובות מאד.
אמצעי
התקשורת בארץ מפרסמים מדי פעם סקרים, שבודקים את חלוקת המנדטים בין המפלגות וציוני
תפקוד שניתנים לראש-הממשלה ולשרים. לא ברור עד כמה הסקרים האלה הם אמינים
ורלבנטיים, שהרי אין כרגע מועד מוגדר לבחירות חדשות. תוצאות האמת בניו המפשייר היו
יותר קרובות לתחזיות הסקרים, ובקרולינה הדרומית ובנוואדה
עוד יותר קרובות, אבל עדיין קשה לקבוע אם מכוני הסקרים אכן משקמים את אמינותם
ויוקרתם שכל כך נפגעו בבחירות בארץ ובבריטניה. מעקב אחרי התחזיות מול תוצאות האמת
בפריימריס הבאים ואחר כך במהלך הבחירות העיקריות לנשיאות ארה"ב יוכיחו, אם
מכוני הסקרים האמריקניים משיגים תוצאות מדויקות יותר משל עמיתיהם בדמוקרטיות
האחרות, ואם כן, איך הם עושים זאת, והאם ניתן ליישם את הפרקטיקות שלהם בדמוקרטיות
אחרות, כמו ישראל.
גרסה קצרה ומוקדמת יותר של מאמר זה פורסמה בעיתון גלובס, 14-15 בפברואר
2016.
*פרופ' איתן גלבוע הקים את ביה"ס לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן ועמד
בראשו בשנים 2011-2014. כיום, הוא מכהן כראש המרכז לתקשורת בינלאומית בבר-אילן וכיו"ר
האגודה הישראלית לתקשורת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה