מילות פרידה מהעיתונאי נח
קליגר
מאת: ד"ר תיקי בלס*
את העיתונאי נח קליגר הכירו, כבר בשנות התשעים,
כל תלמידי התקשורת שלמדו כתיבה עיתונאית
בהנחייתי. מה יותר מתבקש מאשר להפגיש את התיאוריה עם המעשה? על החלק התיאורטי ותרגולי
הכתיבה על סוגיה הייתי אחראית אני עצמי (כנראה שבהצלחה. חלק מתלמידי משובצים
כיום בתפקידי כתיבה ועשייה עיתונאית בעולם האמיתי). חלומו הראשוני של כל סטודנט
לתקשורת הוא לראות איך הדברים נעשים, איך נוצר עיתון ובמה כל זה כרוך. החלום הבא
הוא להתקבל לעבודה בעיתון של ממש. כך זה היה בשנות התשעים עת העיתונות המודפסת
היתה בעלת השפעה ניכרת על סדר היום בישראל ובעולם ועתידה עדיין לא היה מאחוריה. רגע
לפני שסטודנטים נמצאים על ה- payroll של אותו כלי תקשורת נכסף, כדאי להגיע כאורחים למערכת עיתון, לראות את הכתבים
בעבודתם, להתרשם.
לצורך כך יצרתי קשר עם מערכת עיתון נפוץ בגוש
דן. מערכת ידיעות אחרונות היתה ממוקמת בדרך פתח תקוה בתל אביב , מרחק נסיעה של כחצי
שעה (כולל פקקים) מהקמפוס הבר אילני.
תיאורטית ניתן היה לנסוע ולחזור לאוניברסיטה בטווח זמן של שיעור אחד.
איש הקשר שלנו במערכת העיתון ידיעות אחרונות
היה העיתונאי נח קליגר. אדם משכמו ומעלה. דובר 7 שפות ובעל חושים מחודדים. למעשה,
כבר בשלהי שנות התשעים מעטים היו העיתונאים שהסתובבו במערכת העיתון. רובם עבדו
מהבית. המפגש במערכת היה בעיקר עם נח קליגר. הוא תמיד ארח את הסטודנטים במאור פנים
וביד רחבה. דאג שיוגש להם כיבוד (שלאחרונה נעלם מהארוח בגלל קשיים תקציביים) והכי חשוב: הוא ענה על כל
שאלה.
נח קליגר היה עיתונאי בן עיתונאי, ניצול
אושוויץ שלא איבד את מאור פניו ואת חוש ההומור שלו למרות הסבל שעבר ועל אף גילו
המתקדם. לשאלות סטודנטים הוא סיפר על נעוריו במחנה ההשמדה ועל תפקידים אותם נשא כגון
יו"ר מחלקת הכדורסל של מכבי תל אביב. הוא הרבה לדבר בפליאה מהולה בהומור על
גילו המופלג ( לשאלה מה שלומך? נהג להשיב: "מפליא. עדיין בחיים"). בשיחות
בענייני תקשורת הוא הפגין חשיבה צלולה וחוש הומור.
לא תמיד נח היה פנוי לארח סטודנטים במערכת
ידיעות אחרונות. לא אחת הוא נעדר מהארץ. הוא נע ונד בעולם במטרה לספר את סיפורי
השואה של העם היהודי. על אף בריאותו הרופפת ( בשנים האחרונות ברכיו כמעט לא יכלו
להחזיק אותו) הוא לא חדל מהשתתפות במצעדי החיים וכל זאת על מנת להפגין נוכחות ולספר
לדורות הבאים על הסבל.
בינואר 2017 היה קליגר הנואם המרכזי בטקס שנערך בבניין האו"ם
לציון יום השואה הבינלאומי. בטקס הופיע נח קליגר מלווה בנכדו החיל, שהיה לבוש במדי
צה"ל בוהקים. תמונה מהממת של חייל זקוף סועד את סבו הקשיש, רווי הסבל. כששוחחתי עמו לאחר שחזר ארצה מהאירוע המרגש, לא
היה גאה ומאושר ממנו באותו רגע. מבחינתו, הוא סיפר והפיץ את סיפור סבל היהודים
בשואה בפני נציגי כל האומות, בדיוק כפי שהבטיח לעצמו כשניצל. זה התפקיד שייעד לעצמו עוד
בנעוריו. היה זה עבורו ניצחון אישי, ניצחון בני האור על החושך.
יהי זכרו ברוך.
* ד"ר תיקי בלס הנה מרצה בבית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה