מרצים כותבים: אמון הציבור ברשתות החברתיות והשלכותיו על דפוסי השימוש. מאת: ד"ר אורלי מלמד וד"ר שגית זילברברג-יעקובוביץ'

צורכים ובוכים: אופיו הפרדוקסלי של אמון ברשתות חברתיות והשלכותיו  על דפוסי השימוש

מאת:

ד''ר אורלי מלמד *                        וד''ר שגית זילברברג-יעקובוביץ' **

הקמפיין הויראלי - האשטאג  #DeleteFacebook שנולד בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, חשף את ערוותה של פייסבוק בכל הקשור לפגיעה בפרטיות של חבריה. בעיתונות הישראלית נשמעת לאחרונה הטענה שפרשה זו הביאה לכך שהציבור הישראלי התעורר, באיחור, להבין טוב יותר את המודל העסקי של פייסבוק, אולם להערכתנו, מבחינתו של הציבור הישראלי הכתובת הייתה על הקיר עוד לפני כן. מחקר שערכנו מטעם עמותת אשנ''ב - אנשים למען שימוש נבון באינטרנט, מגלה שהאמון של הציבור ברשתות החברתיות נשחק עוד הרבה לפני הסיקור האינטנסיבי שקיבלה הפרשה באמצעי התקשורת. מחקרנו מגלה שהציבור הישראלי הוא ביקורתי ומודע היטב לחוסר ההגינות של המודל העסקי של הרשתות החברתיות. פרשת קיימברידג' אנליטיקה היא עוד נקודה בגרף מתמשך של הצטברות אי אמון ברשתות החברתיות. הציבור הישראלי מודע לסכנה לפרטיות, אך באופן פרדוקסלי למרות המודעות, אינטנסיביות השימוש ברשתות החברתיות עדיין גבוהה מאוד. מחקרנו מציע הסבר לפרדוקס זה.    

במחקר שערכנו נבדקו תפיסות הגולשים כלפי פרטיות, חברות ואמון ברשתות החברתיות (פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר) והשינויים שחלו בהן, לצד אופן השימוש בהן. המחקר מבוסס על  סקר מקוון בקרב מדגם ארצי מייצג (650N=), בגילאי 12-70. השאלון כלל 54 היגדים ו-6 שאלות פתוחות. נתוני המחקר נאספו באוקטובר 2017. חברות פייסבוק וגוגל השתתפו במימון הוצאות המחקר.

בעקבות מחקר זה, הופתענו לגלות את גודל הסתירה הקיימת בין האינטנסיביות הגבוהה של השימוש ברשתות החברתיות לבין עוצמת אי האמון ברשתות החברתיות. מצד אחד אינטנסיביות השימוש היא גבוהה - 87% מהמדגם משתמשים מדי יום ברשתות החברתיות ו-75% מהמדגם משתמשים מספר פעמים ביום ברשתות החברתיות. כמו כן, 61% מסכימים שרשת החברתית היא מקום נהדר להזדמנויות מכל הסוגים  וליצירת שיתופי פעולה. 

מצד שני אי האמון ברשתות החברתיות  גורף:  54% (N=641) טענו בתשובותיהם לשאלה פתוחה, שהמידע ברשתות החברתיות פחות אמין בהשוואה לעבר. רוב הנשאלים (72%) מסכימים שה''עסקה'' של חשיפה ברשת החברתית והעברת פרטים אישיים לגורמים מסחריים תמורת קבלת שירותים, תוכן ואפליקציות בחינם, היא בלתי הוגנת. 55% מסכימים ש'ברשתות חברתיות צריך להיזהר ממתחרים ומאויבים. כמו כן, רק 17% מסכימים שהרשתות החברתיות לא יעבירו מידע עליהם לגורם שעלול להזיק להם ורק  9% מסכימים שרשת חברתית היא מקום בטוח.

כיצד מעריכים המשתמשים את אמינות המידע ברשתות החברתיות בעידן הפוסט אמת?  49%  (N=641) ציינו בתשובה לשאלה פתוחה, כי לא ניתן להעריך את אמינות המידע ברשת החברתית. עם זאת,  כדי להעריך אמינות של מידע ברשת החברתית 18% בודקים אם המקור מוכר ואמין, 17% מצליבים מידע ממקורות שונים, 9% מעריכים לפי אינטואיציה, חכמת חיים והגיון. מעניין לציין שרק 3.5% ציינו שהם בודקים אם המקור חדשותי ורק 1.2% ציינו שהם בודקים אם המקור רשמי או מוסדי.

כמחצית מהמדגם (48%), מודעים לפגיעה בפרטיותם ומסכימים ש''הרשת החברתית יודעת עלינו הרבה יותר דברים מאשר אנו יודעים על עצמנו''. למרות שהרשתות החברתיות צברו הררי מידע על הגולשים, עדיין 40% מהנשאלים מאמינים שהם שולטים במידע עליהם ברשת החברתית.

בניגוד לדימוי של הגולשים כנאיביים וכאדישים לפרטיותם, סוגיית הפרטיות מטרידה רבים. בתשובה לשאלה פתוחה 21% (N-296) ציינו שיש פחות פרטיות ברשת החברתית בהשוואה לעבר. רבים מהם משתמשים באסטרטגיות מכוונות למניעת פגיעה בפרטיותם; 26% נמנעים מחשיפה של דברים מסוימים ברשתות החברתיות ו-6% שינו הגדרות שיתוף ופרטיות. רק 10% ציינו שהם אינם מוטרדים מאובדן הפרטיות ואף משתפים יותר ברשתות החברתיות בהשוואה לעבר.

חוסר הברירה אל מול מונופולים המפעילים מודל עסקי הגמוני, מספק הסבר חלקי מדוע אנשים משתמשים ברשתות החברתיות למרות הפגיעה בפרטיותם; 44% מסכימים ש''כולם מוכרים את פרטיותם ברשת. אין דרך אחרת לתקשר באינטרנט כיום". יש לציין ש- 30% לא מסכימים לטענה זו.

רשת חברתית מבוססת בין היתר על אמון בחברים. גם בעניין זה הפתיעו אותנו הסתירות בממצאי המחקר: מצד אחד רק 14% מסכימים שהתקשורת ברשת החברתית אותנטית ומגלה את האמת על אנשים, מצד שני רק 14% מסכימים עם ההיגד ש''אין אמת ברשת החברתית והכל אינטרסים''. כפי הנראה משום שהערכת האמת היא תלויית הקשר ספציפי ולא ניתנת להכללה.

אפקט האדם השלישי, שנמצא  במספר זוגות של היגדים, עשוי להסביר כיצד המשתמשים מיישבים את הסתירות הפנימיות בתפישותיהם באופן המאפשר להמשיך ולהשתמש באופן אינטנסיבי ברשתות החברתיות; רק 18%  מהנשאלים מסכימים שרוב האנשים מעלים על עצמם  מידע אותנטי ואמיתי אך 77% מהנשאלים טוענים שמה שהם עצמם מעלים על עצמם ברשת הוא אותנטי אמיתי.  

כמו כן, רק 10% מסכימים שרוב האנשים מסוגלים להבחין בין אמת לשקר ברשת החברתית,  אך  24% מסכימים עם שיש להם עצמם יכולת הבחנה בין אמת לשקר ברשת החברתית.

רק 21% מסכימים שרוב האנשים מוצאים דרך להגן על פרטיותם ולשלוט במה שיודעים עליהם ברשת החברתית, אך 40% מייחסים לעצמם יכולת  לשלוט במידע עלי ברשת החברתית".

יצאתם מבולבלים מכל הממצאים הסותרים? אכן עולה ממחקרנו תמונה מורכבת של יחסים בין תפיסות כלפי הרשתות החברתיות לבין דפוסי שימוש -  It's complicated !  הגולשים הישראלים ברשתות החברתיות ביקורתיים. הם אינם נוטים לתת אמון אוטומטי במידע ברשתות החברתיות, בחברים ברשתות החברתיות וברשתות החברתיות כמדיום. הם מודעים להזדמנויות ולסיכונים. הם  לומדים להתנהל באופן אופטימלי וזהיר יותר בחברת מעקב, מרושתת, מורכבת ופרדוקסלית.

להערכתנו,  רשת חברתית שתשכיל לשנות את המודל העסקי, שתצמצם את הפגיעה בפרטיות, תאפשר שליטה יותר טובה של המשתמשים במידע המתפרסם עליהם ותעניק להם בטחון ביכולת לזהות תוכן שיווקי ותעמולה, עשויה לחזק את אמון הגולשים ולמנוע את המעבר של הגולשים לצורות תקשורת אחרות.

 * ד"ר אורלי מלמד הנה חברת הנהלה בעמותת אשנב (אנשים למען שימוש נבון ברשת) ומרצה בתחומי מדיה דיגיטלית וחינוך באוניברסיטת בר אילן ובסמינר הקיבוצים.

**ד''ר שגית זילברברג יעקובוביץ' היא יו''רית עמותת אשנב, יועצת ומרצה לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.