דפים

יום שלישי, 6 בדצמבר 2016

סטודנטים כותבים: גל ההטרדות והרש(ו)ת השופטת, רות מרגולין




גל ההטרדות והרש(ו)ת השופטת

מאת: רות מרגולין *






בזמן האחרון אנו נחשפים לתופעה מסוכנת המשתלט על מערכת אכיפת החוק בכל הקשור בעבירות מין. כתב המשפט של חדשות 2, גיא פלג, חשף פרשה נוספת בשרשרת פרשיות המין -  פרקליט בכיר מאוד, עו"ד אורי קורב, חשוד בביצוע עבירות מין בעובדת משרד המשפטים. בשל סירוב המותקפת לכאורה להגיש תלונה, לא הועבר התיק לטיפול פלילי. על פי הידיעה, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הורה לבדוק באופן סמוי את המידע, באמצעות אגף החקירות במשטרת ישראל. החקירה הפלילית מוצתה בשלב זה, שכן העובדת מסרבת להתלונן, ובאין תלונה לא ניתן להמשיך בחקירה. במסגרת פעולות החקירה זומנה העובדת למשטרה פעמיים, אך סירבה להגיש תלונה או לשתף פעולה. "בנסיבות אלה המליצו המשטרה והפרקליטה המלווה מהתביעה הצבאית שאין מקום להמשך טיפול בעניין במישור הפלילי", נמסר בתגובת המשטרה.
בלי להתייחס להתרחשות האירועים ברמה הפלילית, מה שמטריד בתיאור המקרה היא העובדה שכאן דווקא עובדת משרד המשפטים -  משרד אשר מתווה את מדיניות מערכת אכיפת החוק הן בפרקליטות וגם בחקירות המשטרה, עובדת המכירה את המערכת מבפנים -  בוחרת לסרב לשתף פעולה עם רשויות החוק.
מהי משמעות הסירוב, או ההימנעות, של עובדת משרד המשפטים מלשתף פעולה הפעם? האם העובדת אינה מאמינה במערכת? האם אותה עובדת אשר עברה, לכאורה, פגיעה מינית, מבינה שההליך הוא כה מורכב וקשה, עד אשר עדיף שלא להיכנס אליו כדי להימנע מהתמודדות עם הקשיים הכרוכים בו? אינני כותבת את הדברים כביקורת על אותה עובדת. מדובר באזרחית שזכותה להגיש תלונה על עבירה שנפלה קורבן לה, או לא. לשתף פעולה, או לא. כמובן, אין בתיאור ההשתלשלות הזו משום ביקורת על אדם שיבחר שלא להשתתף במחול השדים שתלונתו עשויה לעורר. כל מי שנפל קורבן לעבירת מין – ושבחר להגיש תלונה על כך – יודע כי הגשת תלונה על עבירות מין משמעה חקירות קשות הנמשכות שעות על גבי שעות, עימותים עם העבריין, סיקור תקשורתי נרחב ופולשני, הדלפת שמו ובסיומם של אלה, הליך משפטי ממושך הנמשך כחמש שנים -  ועוד שנתיים, אם הוגש ערעור. בסך הכל שבע שנים מסויטות וקשות שבהן נאלצת הקורבן לשוב ולעסוק ברגעים האיומים, ללא יכולת לשים את האירועים בצד ולהמשיך בחיים תקינים. ואם – כמו במקרה הזה - האיש המואשם במעשה הינו  אישיות בכירה ורבת כוח, הלחצים על המתלוננת קשים אף יותר.
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, אשר מבקר את עבודת הפרקליטות כבר קבע בדוח חמור שכתב בנושא כי יש קשיים רבים בהתמודדות הפרקליטות עם נפגעי ונפגעות העבירה וזאת כאשר הפרקליטים שבו וטענו בתוקף כי יש שיפור בטיפול. אעז ואומר: הפרקליטות איננה מסוגלת לטפל במקרי עבירות המין כבשאר מעשי העבירה. כפי שכתבתי, השפעותיה של עבירת מין על הנפגעת קשות ושונות מן ההשפעות של עבריינות אחרת על הקורבנות. החשיפה, הכניסה לפרטיות, ה'כניסה' למקומות האינטימיים ביותר, כל אלה נותרים מחוץ לקלסר על שולחנה של התביעה. האשמה איננה בהכרח של הפרקליטות. התובעים, אחרי הכל, הם עורכי דין ולא עובדים סוציאליים. ולכן, נפגעי העבירה כבר למדו שאת הטיפול בתביעות שלהם מוטב שלא לעשות במערכת המשפט המקובלת – כפי שסירבה לעשות זאת עובדת המשרד בעצמה.
הרשת החברתית ואתרים חשובים כגון "saloona", "המקום הכי חם בגהנום", "אחת מתוך אחת" כבר הפכו לזירה שמערכת המשפט לעולם לא תצליח להיות, הממלאת את הוואקום אותו משאירה הפרקליטות. די במספר עיתונאיות, מתלוננות ומתלוננים אשר יחשפו את סיפורם, כדי להניח  תשתית ראיות  אשר תחייב פתיחת חקירה. והדברים ידועים: עיתונאים אולצו לעזוב את עבודתם כאשר נחשפו מעלליהם, חברי כנסת פרשו (ואולי עוד יפרשו) כאשר נמצאו המתלוננות שלא נרתעו מפניהם. ועם זאת, ההתפתחות הזאת צופנת גם סכנה – סכנה מפני הפיכת הרשתות החברתיות לבית דין  שדה שבו נחרץ דינם של הנילונים עוד לפני פתיחת המשפט. משפט השדה המתקיים ברשת, מסוכן ביותר וההכרעה בו קשה לעתים אף יותר מפסק דין הניתן באולם המשפט. רבים מן הנאשמים ברשתות החברתיות בחרו לזנוח את המשך הפעילות הציבורית שלהם עוד קודם  שהפרטים הגיעו לפתחו של בית המשפט או לפתחה של תחנת המשטרה.
זירת הרשת מסוכנת. זו מעוררת חרושת של שמועות, מפרסמת נתונים לא מדויקים ומאפשרת משפט שדה בלי בדיקה רשויות המוסמכות לכך ע"י המדינה. אך מצד שני, האם התקשורת המסורתית אינה מסוכנת גם היא? הרי גם היא מאפשרת התפתחות של חרושת שמועות, גם בה הנתונים אינם מדויקים תמיד וגם בה בוחשים עורכי דין וחוקרים ובעלי עניין המתחרים אלה באלה בהדלפות מחדרי החקירות.

נראה כי כשל הפרקליטות בטיפולם בנפגעי ונפגעות העבירה פוגע גם במתלוננים והמתלוננות, אך גם באלו המתוארים כחשודים, כאשר המשפט יתקיים ברשת, ללא ראיות, עדים והליך משפטי תקין. המשפט יוצא מידיהם ומגיע לכיכר העיר. והכיכר – אלימה מאוד.

* המחברת הנה סטודנטית לתואר שני בבית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן





תגובה 1:

  1. רות יקרה . המציאות עולה על כל דימיון , וככל שהחברה מבוססת יותר , כך , זכויות המיעוטים או הפרט , ניפגעים. מי שמוביל את המדינה , כיום , גורם נזק לדורות הבאים , בהידרדרות המוסרית , שלצערי , לא מתביישים במעשיהם , קחי לדוגמא את עורכת הדין המהוללת , רות דויד , שפשעה , גנבה , היטתה דין , קיבלה שוחד , והיא לא עומדת לדין , מי עומד לדין ? באופן מוזר ופרדוכסלי , אלה שנתנו...! ועל המשטרה , הרופסת , והחזקה נגד חלשים , נדבר בפעם אחרת . תודה לך , על תיאור מדוייק של התמונה , כן בוכריס לא בוכריס , מניות המוסר , בצניחה לא ?

    השבמחק