דפים

יום שלישי, 19 ביולי 2016

סטודנטים כותבים: "לפחות מהפכה תקשורתית": השינוי התקשורתי שמסמלת הפיכת הנפל בתורכיה

"לפחות מהפכה תקשורתית": השינוי התקשורתי שמסמלת הפיכת הנפל בתורכיה

מאת: שחר קליימן *






לפני כשלושים שנה, היה מספיק שבשידור טלוויזיה אחד, יצעקו בוז אחד כלפי רודן קומוניסטי אחד כדי ללבות את ההתקוממות נגד המשטר הקומוניסטי ברומניה. המוני צופי טלוויזיה בכול האזור צפו ויצאו לרחובות. ובסופו של דבר, הודעות של המהפכנים בערוצי הטלוויזיה, בישרו כי תם עידן שלטונו של צ'אושסקו.   
***
וכך לכאורה גם היה הפעם: קצינים  בצבא התורכי השתלטו על תחנות הטלוויזיה. לרגע היה נדמה, שהצבא עשה זאת שוב, כפסע היה בינו ובין החזרתה של תורכיה להיות שוב  מדינה חילונית, דמוקרטית ופרו –מערבית (כביכול), כפי שעשה מספר פעמים לאורך המאה ה-20. לא פעם, היה מדובר באבותיה הרוחניים של מפלגת "הצדק והפיתוח" הנוכחית שסיכנו את מורשת כמאל אתאתורכ.  מדובר  בגלגול של מפלגה שמרנית, בעלת גוון אסלאמי שהתנגדה להפרדה מוחלטת בין דת למדינה ולדחיית הערכים האסלאמיים. למעשה מדובר בירושה מעידן האימפריה העות'מאנית, האימפריה המוסלמית האחרונה במזרח התיכון.
***
אלא שמשהו השתנה מאז. רג'יפ טאיפ ארדואן - הנשיא הבלתי מודח, החל כבר בתהליך רודני שכלל טיהורים שהוא ביצע בצבא, מינוי נאמניו והכנעת התקשורת הממסדית למרותו. מלבד זאת, העשור האחרון הביא לפיזור הכוח התקשורתי בעולם  למכשירים חכמים שמהווים מוקדי תקשורת לכול דורש. ראש המדינה התורכית השכיל לנצל את המצב לטובתו. במציאות התקשורתית החדשה, אין עוד מרכזי תקשורת בודדים ונייחים אלא אינספור מרכזי תקשורת ניידים. ארדואן הבין שאינו צריך להגיע לאולפן מסוים, או להימצא במדינתו כדי להפיץ את דבריו. ממקום מרוחק הוא פנה ישירות להמונים לצאת לרחובות, להתנגד להפיכה, ולהשיב לידי הממשלה את השלטון. ותומכיו אכן נשמעו להנחיותיו ויצאו לרחובות בהמוניהם.
***
אומנם אין לגלוש לדטרמיניזם טכנולוגי. כישלון ניסיון ההפיכה, שנראה יותר כמו הימור גרוע מאשר ניסיון ממשי, ואפילו יהיו שיאמרו שמדובר בניסיון הפיכה מדומה, קשור לנסיבות מרובות. בין היתר: התורכים כבר לא רואים בצבא את מגן הדמוקרטיה, האוכלוסייה גדולה מדי להפיכה ללא תנועה המונית, הצבא עצמו היה מפולג וכוחותיו נלחמו אלה באלה. אבל במקביל, אין להתעלם מכך שאמצעי התקשורת החדשים מהווים כמו הרדיו והטלוויזיה לפניהם, כלי מהותי במרידות, הפיכות ומהפכות במזרח התיכון. דוגמה אחרת היא מה שקרה במהומות 2011 בחצי האי סיני. רצח מפגין משבט הסאוורכה על ידי כוחות הצבא בדיכוי מחאה, צולם על ידי קרובו בסרטון שהופץ בחצי-האי. הסרטון עצמו והדיווח עליו, עוררו מהומות זעם אלימות כלפי כוחות הביטחון המצריים מצד השבטים הבדווים ברחבי סיני.
***
מאינספור מרכזי שליטה והיות המדיה החדשה כלי מהותי, נגזר חידוש "דו הצדדיות" של השימוש בה. מצד אחד, ההמונים יכולים להתארגן ולהפיץ מסרים טוב יותר בזכות הטלפונים הניידים והרשתות החברתיות. מצד שני, גם השליט יכול להשתמש ברשתות הללו, כדי להפעיל את תומכיו באופן מאורגן לא פחות לשם דיכוי מהומות. מכאן שיעילות המדיה החדשה נגזרת ממיומנות המשתמש בה. ארדואן הפגין פיקחות די מרשימה בהסתגלותו לעולם החדש, בשידור חי מ"פייס טיים" כדי להניע את ההמונים לצאת נגד ההפיכה הצבאית. זהו טיב ההבדל בינו לבין המורדים שניסו "לכבוש" את אמצעי התקשורת המסורתיים כאילו מדובר עדיין בעידן "מבצרי כוח" ספורים. לעומתם, ארדואן  הצטיין יחסית במיומנות השימוש במדיה החדשה.
***
למרות "ההצלחה" הזאת, נתבונן לרגע בתוצאות ניסיון ההפיכה: ארדואן השפיל את הצבא, פתח בטיהורים נוספים במערכת המשפט,  ובניין הפרלמנט הוחרב בהפצצה של המורדים. פעולה זו של המורדים מעלה תמיהה באשר לשיקול דעתם. מדוע לתקוף את הפרלמנט? התמיהה מתחדדת וודאי כשמדובר במצב שבו הפרלמנט אינו סר לחלוטין למרותו של ארדואן. מלבד אלה הכלכלה חורקת וגם הביטחון מעורער מתמיד. ארדואן מרוויח מכישלון ההפיכה הזה שמשרת את חלומו לעבור למשטר נשיאותי בעל אופי יחידני, אך המתקפה שלו על המוסדות לעיל לא מבשרת יציבות, אלא נותנת תחושה של  "יציבות מדומה" – מצב בו הוא הופך לקלף מרכזי במגדל קלפים מט לנפול.
***
מדינה מודרנית המתיימרת להיות דמוקרטיה מתפקדת, מבוססת על הפרדת רשויות כמו גם על מוסדות נוספים היוצרים מערכת של איזונים ובלמים. בזכות חלקם של המוסדות, נשמרות זכויות הפרט וזכויות המיעוטים. הצבא, התקשורת, הפרלמנט ומערכת המשפט הם ווסתים ובלמים משמעותיים שארדואן מנסה כעת להחליש. אלא שאם יצליח, תישאר אחריו מדינה חלשה ומשוסעת מאי פעם.
***
נסכם ונאמר שאמצעי התקשורת החדשים עלולים לעבוד נגד ארדואן שהפעם רווה מהם נחת. תורכים רבים המתנגדים לדרכו, יכולים להשתמש במדיה החדשה בדיוק באותו האופן כדי להוציא אנשים לרחובות ולמחות נגד פעולותיו. נותר רק לראות אם אכן יפעלו כך.   

*  המחבר יהיה בשנה"ל תשע"ז  סטודנט שנה ג' בחוג לתקשורת ומזרח תיכון, אונ' בר אילן


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה